שווקי ההון בישראל ננעלו ביום שלישי, 27 בינואר 2026, במגמה מעורבת וזהירה יותר, כאשר המשקיעים בחנו מחדש את רמת הסיכון לאחר מהלך ההתאוששות האחרון. המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב הציג פער ברור בין יציבות מניות הגדולות לבין חולשה בשוק הרחב, בעוד ששווקי האג״ח משכו עניין מחודש.

ת״א-35 שומר על רמה מעל 4,000 אך התנופה נבלמת

מניות השורה הראשונה סיפקו יציבות יחסית, אך התנופה נחלשה באופן ניכר. מדד ת״א-35 עלה ב־0.09 אחוז וננעל ברמה של 4,009.36 נקודות, תוך שמירה על הרף הפסיכולוגי החשוב של 4,000 נקודות. למרות הסגירה החיובית, הדינמיקה הפנימית הייתה פחות מעודדת, כאשר מספר המניות היורדות עלה משמעותית על מספר העולות.

תבנית זו מצביעה על כך שבעוד שרמות הכותרת נותרות יציבות, ביטחון הקנייה במניות הכבדות נחלש. המשקיעים נראים מהססים לרדוף אחר מחירים גבוהים יותר לאחר הזינוק החד מוקדם יותר החודש, ובוחרים לשמור על חשיפה באופן סלקטיבי. מחזור מסחר במניות בהיקף של כ־3.7 מיליארד שקלים משקף השתתפות יציבה, אך חסר את העוצמה המאפיינת מהלכים כיווניים חזקים.

יכולתו של ת״א-35 לשמור על רמות מפתח נותרת חשובה, אך אופייה הצר של העלייה מעיד שמניות הגדולות מתפקדות יותר כעוגן הגנתי מאשר כמנוע להובלת עליות חדשות.

מניות בינוניות ומניות ערך חוזרות להציג חולשה

החולשה הייתה בולטת יותר בשוק הרחב. מדד ת״א-90 ירד ב־0.62 אחוז, כאשר מספר המניות היורדות היה יותר מכפול ממספר העולות. מדד ת״א-90 והבנקים המשולב נחלש גם הוא ב־0.38 אחוז, מה שמעיד על לחץ מתמשך על חברות פיננסיות ועל חברות הממוקדות בפעילות מקומית.

מדד ת״א-125 סיים בירידה קלה של 0.06 אחוז, אך רוחב השוק היה שלילי בבירור, עם 80 מניות יורדות מול 40 עולות. מניות הערך הציגו שוב ביצועי חסר, כאשר מדד ת״א-125 ערך ירד ב־0.65 אחוז, מה שמרמז שהמשקיעים מצמצמים חשיפה גם במקטעים שזכו להעדפה במהלך ההתאוששות.

מדד האיזון הסקטוריאלי ירד ב־0.28 אחוז, וחיזק את ההערכה שהחולשה התפרסה על פני ענפים שונים ולא נבעה מסקטור בודד. חולשה רחבה מסוג זה משקפת לרוב חוסר ודאות לגבי המשך התנופה בטווח הקצר ורצון להפחית חשיפה לאחר עליות, ולא להגדיל אותה.

שווקי האג״ח מתחזקים ככל שהזהירות גוברת

שווקי האג״ח בלטו כנקודת אור יחסית של יום המסחר. אג״ח קצרות עלו ב־0.01 אחוז, בעוד שמדד האג״ח הכללי עלה ב־0.10 אחוז. מחזורי המסחר באג״ח זינקו לכ־6.43 מיליארד שקלים, הרבה מעבר למחזורי המסחר במניות, ומעידים על שינוי בהקצאת ההון.

אג״ח צמודות מדד היו מעורבות עד חלשות מעט, אך החוזק הכללי באג״ח שקליות מצביע על ביקוש גובר ליציבות ולתשואות צפויות. העלייה בפעילות באג״ח, לצד היסוס בשוק המניות, מצביעה על איזון זהיר של תיקי השקעות ולא על מעבר חד למצב של הימנעות מסיכון.

הפער בין שווקי אג״ח חזקים לבין מניות חלשות מופיע לעיתים קרובות בשלבי מעבר, כאשר המשקיעים אינם בטוחים אם התאוששות אחרונה יכולה לשמור על תנופה. בשלב זה, שוק האג״ח נהנה מאותה אי־ודאות, וסופג זרימות ממשקיעים המבקשים להפחית תנודתיות.

בהמשך, המשקיעים יעקבו מקרוב האם מדד ת״א-35 יוכל לשמור על תמיכה מעל רמת 4,000 לנוכח החולשה המתמשכת במניות הביניים ובמניות הערך. אותות מרכזיים למעקב כוללים שינויים ברוחב השוק, במיוחד במדדי ת״א-90 והבנקים, והאם זרימות לאג״ח ימשיכו להאיץ. הזדמנויות עשויות להופיע אם החולשה הסלקטיבית תפנה מקום לצבירה מחודשת במניות איכות, אך הסיכונים נותרים גבוהים אם המדדים הרחבים לא יתייצבו והעמדה ההגנתית תתחזק. הימים הקרובים יסייעו להבהיר האם שווקי ישראל נכנסים לשלב של התבססות לאחר ההתאוששות, או לפתיחת גל נוסף של תיקון.