המכסים חזרו למרכז הדיון הכלכלי בארה״ב לאחר שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הציג חזון רחב שלפיו היטלים על יבוא יוכלו לממן הכול—מצ’קים של “דיבידנד” בגובה 2,000 דולר ועד קיצוצי מס מקיפים. ההצעה, שמוצגת כדרך להעביר את נטל המס ממשקי הבית האמריקאיים ליצרנים זרים, מושכת בחינה מדוקדקת מצד משקיעים הבוחנים את היתכנותה ואת השלכותיה המאקרו־כלכליות.

מכסים כמנוע הכנסות

טראמפ תיאר שוב ושוב את המכסים כמקור הכנסה ממשלתי עוצמתי ובלתי מנוצל דיו. בהתבטאויות פומביות הוא טען כי היטלים רחבים על יבוא עשויים להניב מאות מיליארדי דולרים בשנה—כספים שלדבריו ניתן להחזיר ישירות לאזרחים בצורת תשלומי מזומן או להשתמש בהם כדי לקזז הפחתות במסי הכנסה ובמס החברות.

הטיעון נשען על ההנחה שיצואנים זרים סופגים חלק ניכר מהעלות. עם זאת, רוב המחקרים האמפיריים ממלחמת הסחר של 2018–2019 מצביעים על כך שחלק משמעותי מעלויות המכסים הועבר לצרכנים ולעסקים בארה״ב. אף שהגבייה ממכסים עלתה באותה תקופה, היא היוותה נתח קטן יחסית מסך ההכנסות הפדרליות בהשוואה למס הכנסה ולמסי שכר.

פשרות כלכליות וסיכוני אינפלציה

מנקודת מבט מאקרו־כלכלית, מכסים מתפקדים כמס צריכה, ומעלים מחירים של מוצרים מיובאים ושל תחליפים מקומיים. עבור משקיעים, החשש המרכזי הוא האם הרחבת המכסים תצית מחדש לחצי אינפלציה, במיוחד בתקופה שבה בנקים מרכזיים נוקטים זהירות בכל הנוגע להקלה מוניטרית.

עלויות תשומות גבוהות יותר עלולות ללחוץ על שולי הרווח של חברות בענפים הנשענים על שרשראות אספקה גלובליות, ובהם ייצור, קמעונאות וחומרת טכנולוגיה. עבור כלכלות מוכוונות יצוא—כגון ישראל וחלקים מאירופה—הסלמה בחסמי הסחר של ארה״ב עשויה לצנן ביקושים ולסבך תחזיות צמיחה.

תגובה גלובלית ואמינות פיסקלית

משתנה קריטי נוסף הוא צעדי תגמול. במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, המכסים שהטילה ארה״ב הובילו לצעדי נגד מצד סין, האיחוד האירופי ושותפות סחר נוספות. תגובות אלו צמצמו הזדמנויות יצוא עבור חברות אמריקאיות והכניסו תנודתיות לשווקים הגלובליים.

אנליסטים פיסקליים מטילים ספק גם ביציבותן של הכנסות ממכסים כמקור למימון תוכניות קבועות כגון קיצוצי מס או תשלומים חוזרים. נפחי הסחר נוטים לרדת כאשר המכסים עולים, מה שמגביל את בסיס ההכנסות לטווח ארוך. הדבר מעלה חששות סביב קיימות תקציבית והסיכון לגירעונות גבוהים יותר אם התקבולים ממכסים לא יעמדו בתחזיות.

במבט קדימה, משקיעים יעקבו מקרוב אחר האופן שבו הצעות המכסים ישתלבו בסדר היום המדיני הרחב של ארה״ב. איתותים מרכזיים יכללו תגובות מצד שותפות סחר מרכזיות, הערכות של רשויות התקציב ותגובות השווקים לכל חידוש של מתיחות סחר. השאלה האם מכסים יכולים לממן באופן ריאלי הבטחות פיסקליות שאפתניות—או שמא ייצרו חיכוכים כלכליים חדשים—תישאר במרכז הדיון עבור שווקים גלובליים המתמודדים עם סביבת סחר מפוצלת יותר ויותר.