הבנקים הגדולים בעולם הציגו רווחי מסחר שיא בהיקף של 134 מיליארד דולר, כאשר המנכ”לים מאותתים כי הביצועים עשויים לסמן תחילתה של מגמת עלייה מתמשכת ולא נקודת שיא. התוצאות מגיעות על רקע תנודתיות מוגברת בשווקי הריביות, המטבעות, המניות והסחורות, כאשר השווקים הגלובליים ממשיכים להסתגל לשינויים בציפיות למדיניות מוניטרית ולאי-ודאות גיאופוליטית.

תנודתיות ופעילות לקוחות מניעות הכנסות מסחר שיא

הזינוק בהכנסות המסחר משקף סביבה שבה אי-ודאות מתורגמת ישירות לביקוש מצד הלקוחות. תנודות מתמשכות בשוקי הריביות, המט”ח והמניות עודדו משקיעים מוסדיים, חברות ומנהלי נכסים לבצע מיצוב מחדש של תיקים ולגדר סיכונים באופן אקטיבי. דסקי האג”ח נהנו במיוחד מתנועות חדות באג”ח ממשלתיות ובשוקי האשראי, בעוד שמסחר במניות נתמך בנפחים חזקים בנגזרים ובמוצרים מובנים. מנהלי הבנקים טוענים כי פעילות זו אינה אפיזודית בלבד, אלא משקפת משטר שוק המאופיין בתמחור מחדש תכוף של סיכון. בהקשר זה, פעילויות המסחר שבו ותפסו חשיבות אסטרטגית כמנועי רווח אמינים לצד עסקי האשראי המסורתיים יותר.

שינויים מבניים מעצבים מחדש את מודלי הפעילות של הבנקים

מנהלים בכירים במוסדות פיננסיים מרכזיים הצביעו על שינויים עמוקים יותר העומדים בבסיס ביצועי המסחר. התקופה שלאחר המגפה הביאה עמה נוף מאקרו-כלכלי מורכב יותר, שבו דינמיקות אינפלציה, מדיניות מאזן של בנקים מרכזיים ומתחים גיאופוליטיים יוצרים אי-ודאות מתמשכת. בניגוד לסביבת התנודתיות האולטרה-נמוכה של העשור הקודם, השווקים מתאימים עצמם כעת לריביות גבוהות יותר ולתנאי נזילות מהודקים. מצב זה הגדיל את הביקוש לפתרונות מתקדמים לניהול סיכונים, והעדיף בנקים בעלי קנה מידה, טכנולוגיה ופלטפורמות מסחר מגוונות. כתוצאה מכך, הכנסות המסחר נתפסות יותר ויותר כגבוהות באופן מבני ביחס לרמות שלפני 2020, ומאתגרות הנחות מוקדמות שלפיהן הכנסות הבנקאות להשקעות יישארו חלשות.

השלכות על שוקי ההון ועל משקיעים גלובליים

רווחי המסחר נושאים השלכות רחבות יותר על שוקי ההון. ביצועים חזקים בדסקי המסחר של הבנקים תומכים בעמידות הרווחים בתקופה שבה צמיחת האשראי ניצבת בפני לחצים עקב עלויות מימון גבוהות יותר. עבור משקיעי מניות, הכנסות המסחר מספקות איזון להאטה בפעילות מיזוגים, רכישות וחיתום. מנקודת מבט גלובלית, לרבות עבור משקיעים בישראל, התוצאות מדגישות כיצד בנקים בינלאומיים נהנים משווקים מקושרים שבהם תנודתיות באזור אחד מתפשטת במהירות בין מחלקות נכסים. מוסדות וחברות ישראליות הפעילים בשווקים גלובליים עשויים להתמודד הן עם עלויות גידור גבוהות יותר והן עם נזילות מוגברת, כאשר הבנקים מרחיבים את קיבולת המסחר ואת תיאבון הסיכון שלהם בתגובה לביקוש מתמשך.

בהמשך, עמידות בום המסחר תהיה תלויה בשאלה האם תנאי השוק הנוכחיים יימשכו. משתנים מרכזיים כוללים את מסלול הריביות, קצב ההקלה או ההידוק המוניטריים והתפתחויות גיאופוליטיות שעשויות לעורר תנודות נוספות בשווקים. בעוד שחזרה פתאומית לתנודתיות נמוכה עלולה למתן את הכנסות המסחר, מנהלי הבנקים נראים בטוחים כי עידן השווקים היציבים והצפויים פינה את מקומו לסביבה המאופיינת בהתאמות תכופות. אם הערכה זו תתברר כנכונה, דסקי המסחר עשויים להישאר במרכז רווחיות הבנקים, ולעצב את דינמיקת הרווחים ואת ציפיות המשקיעים הרבה מעבר למחזור הנוכחי.