לאחר עשור של דומיננטיות כמעט מוחלטת מצד השוק האמריקאי, שנת 2026 נפתחת עם שינוי ניכר במפת הדרכים של המשקיעים הגלובליים. הנתונים האחרונים מצביעים על כך שמניות בינלאומיות, ובמיוחד אלו בשווקים המתעוררים, החלו לסגור את פערי התשואה מול מדד ה-S&P 500, תוך שהן מנצלות תמחור נוח ושיפור ברווחיות החברות מעבר לים. משקיעים שמחפשים להפחית את הריכוזיות בתיק ההשקעות שלהם פונים כעת לסל רחב של קרנות סל (ETFs) המציעות חשיפה מגוונת, החל מכלכלות אירופה המפותחות ועד לענקיות הטכנולוגיה של אסיה.

הקרב על היעילות: VWO מול EEM

בגזרת השווקים המתעוררים, התחרות על לב המשקיע מוכרעת במידה רבה על ידי סעיף העלויות. קרן הסל Vanguard FTSE Emerging Markets (VWO) ממשיכה להוביל את השוק עם יחס הוצאות של 0.07% בלבד, מה שהופך אותה לאחת האופציות המשתלמות ביותר בנמצא. מנגד, קרן iShares MSCI Emerging Markets (EEM) גובה דמי ניהול גבוהים משמעותית של 0.72%, פער שיוצר משקולת כבדה על התשואה המצטברת לאורך זמן. בעוד ששתי הקרנות מעוגנות באחזקות דומות כמו Taiwan Semiconductor (TSMC) ו-Tencent, המבנה של VWO מציע פיזור רחב יותר בין מעל 2,000 חברות שונות.

פילוח גיאוגרפי: שווקים מפותחים מול מתפתחים

הבחירה בין חשיפה לשווקים מפותחים לבין שווקים מתעוררים מגדירה מחדש את פרופיל הסיכון של התיק. קרנות כמו SPDW מתמקדות בבלעדיות במדינות מחוץ לארה”ב בעלות כלכלה מבוססת, כגון יפן, שווייץ וגרמניה, עם דגש על חברות ענק כמו Toyota ו-ASML. לעומת זאת, קרנות דוגמת VXUS משלבות בין שני העולמות ומציעות גישה לכל מה שאינו אמריקאי. נכון לינואר 2026, הנתונים מראים כי למרות התנודתיות המאפיינת את השווקים המתעוררים, הם סיפקו בשנה האחרונה “אלפא” מרשים עבור מי שהיה מוכן לקבל את הסיכון הגיאופוליטי הנלווה אליהם.

תנועות המוסדיים והשפעת מגמת האקלים

הדיווחים האחרונים לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) חושפים כי גופים מוסדיים גדולים, דוגמת FFG Partners, הגדילו משמעותית את החשיפה שלהם לקרן ACWX, המפזרת השקעות על פני כלכלות מפותחות ומתפתחות כאחד. במקביל, עולה העניין בקרנות המשלבות קריטריונים של קיימות, כמו NZAC, שמציעה סינון ממוקד אקלים יחד עם חשיפה טכנולוגית גבוהה. בעוד שקרנות ה-ESG מספקות פתרון ערכי וסיכון נמוך יותר בתחומים מסוימים, הקרנות הבינלאומיות המסורתיות עדיין מובילות בפרמטרים של נזילות ותשואת דיבידנד, שנותרה גבוהה יחסית סביב רמה של 2.7%.

השילוב בין מכפילי רווח אטרקטיביים בחו”ל לבין התקררות מסוימת במומנטום של ענקיות הטכנולוגיה בארה”ב מייצר חלון הזדמנויות לריענון אסטרטגיית ההשקעות. פיזור גיאוגרפי אינו רק כלי להגנה מפני ירידות, אלא מנוע צמיחה פוטנציאלי כאשר המבנים הכלכליים והפוליטיים במדינות המפתח משתנים. עבור המשקיע הישראלי, הכלים הללו מאפשרים נגישות פשוטה וזולה לשווקים שבעבר היו חסומים בפניו, תוך ניצול דינמיקה גלובלית שמשנה את פני שוק ההון בשנת 2026.