הנחושת מתבלטת כאחת הסחורות האסטרטגיות החשובות ביותר של העשור הקרוב, כאשר הביקוש הקשור לבינה מלאכותית ולחשמול עוקף את יכולת התעשייה להגיב. אף שהמחירים כבר משקפים יסודות הדוקים יותר, התחזית לטווח הארוך מצביעה על חוסר איזון מתמשך יותר בין היצע לצריכה.

AI, מרכזי נתונים ועקומת הביקוש החדשה

ההתרחבות המהירה של מרכזי נתונים מונעי בינה מלאכותית משנה את דינמיקת הביקוש לנחושת. תשתיות מחשוב עתירות ביצועים דורשות כמות גדולה משמעותית של נחושת לצורכי חלוקת חשמל, מערכות קירור וקישוריות רשת, בהשוואה למתקני נתונים מסורתיים. הערכות של אנליסטים בתעשייה מצביעות על כך שמרכזי נתונים ממוקדי AI עשויים לצרוך עד פי שלושה יותר נחושת לכל מגה-ואט לעומת מתקנים רגילים.

מעבר ל-AI, הביקוש לנחושת ממשיך להיות נתמך על ידי רכבים חשמליים, רשתות אנרגיה מתחדשת ומערכות אגירת אנרגיה. כל רכב חשמלי משתמש בכמות נחושת הגדולה בכארבעה מונים מזו של רכב בעל מנוע בעירה פנימית, בעוד מתקני שמש ורוח נותרים עתירי נחושת. יחד, מגמות אלו מעבירות את הנחושת ממתכת תעשייתית מחזורית לחומר גלם מרכזי לטרנספורמציה הדיגיטלית והאנרגטית.

מדוע ההיצע מתקשה להגיב

בצד ההיצע, שוק הנחושת מתמודד עם אתגרים מבניים שאינם נפתרים בקלות באמצעות מחירים גבוהים בלבד. פרויקטים חדשים של נחושת דורשים בדרך כלל 10 עד 15 שנים משלב הגילוי ועד תחילת ההפקה, וההשקעות הגלובליות בחיפושים פיגרו אחרי צמיחת הביקוש לאורך חלק ניכר מהעשור האחרון. במקביל, מכרות קיימים מתמודדים עם ירידה בדרגת העפרות, מה שמעלה את עלויות ההפקה ומגביל את צמיחת התפוקה.

גם לסיכון גיאופוליטי יש תפקיד. חלק משמעותי מההיצע העולמי של נחושת מגיע מאזורים רגישים פוליטית, שבהם אי-ודאות רגולטורית, סכסוכי עבודה ומגבלות סביבתיות עלולים לשבש את הייצור. גורמים אלו מקשים על הרחבה מהירה של ההיצע, גם כאשר ציפיות הביקוש ממשיכות לעלות.

תגובת השוק והשלכות אסטרטגיות

מחירי הנחושת כבר מראים סימנים לשיקוף מאזן ארוך טווח הדוק יותר, כאשר עקומות החוזים העתידיים מצביעות יותר ויותר על חוזק מתמשך ולא על זינוק קצר מועד. שוקי המניות הגיבו בהתאם, עם עניין מחודש במניות כרייה ובנכסים הקשורים לנחושת מצד משקיעים המחפשים חשיפה לנושאי ה-AI והחשמול.

עבור משקיעים גלובליים, כולל בישראל, למסלול של הנחושת יש השלכות רחבות יותר. עלויות נחושת עולות יכולות להשפיע על הוצאות תשתית, כלכליות האנרגיה המתחדשת ואף על ציפיות האינפלציה, לאור תפקידה של הנחושת במגוון רחב של תעשיות. במקביל, מחירים גבוהים יותר עשויים בסופו של דבר לתמרץ תחליפים ומיחזור, אך תגובות אלו נוטות להופיע באיטיות.

בהמשך, השווקים יעקבו אחר מספר אותות מרכזיים: קצב הקמת מרכזי הנתונים ל-AI, הכרזות על השקעות כרייה חדשות והתפתחויות מדיניות המשפיעות על היתרים ולאומיות משאבים. סיכונים כוללים האטה כלכלית חדה מהצפוי שתמתן את הביקוש, או פריצות דרך טכנולוגיות שיפחיתו את עוצמת השימוש בנחושת. הזדמנויות עשויות להיווצר אם הגירעון המבני יעמיק, ויחזק את מעמדה של הנחושת כסחורה אסטרטגית ולא כעסקה מחזורית בלבד.