דירקטוריון Korea Zinc צפוי לדון בהצעה נועזת שעשויה לשנות באופן משמעותי את מסלולה האסטרטגי של החברה ולהעמיק את קשריה עם ארצות הברית. התוכנית מתמקדת בהקמת מתקן התכה בהיקף של 10 טריליון וון (6.8 מיליארד דולר) בארה״ב באמצעות מיזם משותף הכולל את ממשלת ארה״ב וחברות אמריקאיות, מהלך שמציב את יצרנית האבץ הגדולה בעולם בלב המאמצים של וושינגטון לצמצם את התלות במינרלים קריטיים הנשלטים בידי סין. ההכרזה כבר הדהדה בשווקי ההון ובחדרי דירקטוריון כאחד, והבליטה את נקודת המפגש בין גיאופוליטיקה, מדיניות תעשייתית וממשל תאגידי.

הימור אסטרטגי על מדיניות המינרלים הקריטיים של ארה״ב

מתקן ההתכה המוצע יעבד אבץ, אנטימון, גרמניום ומינרלים רגישים נוספים, החיוניים לשבבים, ציוד תקשורת וטכנולוגיות צבאיות. חומרים אלה הפכו למוקדי עניין מרכזיים ביריבות הכלכלית המחריפה בין ארה״ב לסין, במיוחד לאחר שבייג׳ינג הטילה בשנה שעברה מגבלות ייצוא על מספר מינרלים קריטיים בתגובה להגבלות האמריקאיות על מגזר השבבים הסיני.

באמצעות יישור קו עם וושינגטון, Korea Zinc תשולב למעשה בשרשרת האספקה של מינרלים קריטיים בארה״ב. על פי דיווחים, ממשלת ארה״ב וחברות הקשורות לביטחון עשויות להשקיע כ־1 טריליון וון בפרויקט, וכן לקבל החזקה של 10% במניות Korea Zinc עצמה. מהלך כזה יהיה חריג במיוחד, שכן בעלות ישירה של ממשלת ארה״ב בחברה תעשייתית זרה היא נדירה, ומדגיש את החשיבות האסטרטגית המיוחסת לפרויקט.

תגובת השוק מאותתת על אטרקטיביות אסטרטגית

המשקיעים הגיבו במהירות לחדשות, ושלחו את מניית Korea Zinc לעלייה של 11% במסחר הבוקר ביום שני. העלייה משקפת אופטימיות שלפיה המיזם יוכל להבטיח ביקוש ארוך טווח, גיבוי פוליטי וכוח תמחור בשוק מתכות גלובלי ההולך ומתפצל. עבור השווקים, התוכנית מאותתת על כוונתה של Korea Zinc לעבור ממעמד של מזקקת מתכות בעיקרה לספקית גיאופוליטית מועדפת במסגרת האסטרטגיה התעשייתית של המערב.

עם זאת, היקף ההשקעה — שצפוי ברובו להיות ממומן באמצעות חוב — מעלה שאלות סביב סיכון למאזן וביצוע. בעוד שהשותפות עם ארה״ב עשויה להפחית את סיכון הביקוש, מינוף גבוה ומורכבות הבנייה מכניסים אי־ודאות פיננסית שהמשקיעים ימשיכו לתמחר.

מאבק הממשל התאגידי מתעצם

מעבר לשיקולים אסטרטגיים ושוקיים, ההצעה החריפה מחלוקת ממשל תאגידי שכבר הייתה מתוחה. קבוצת Young Poong וקרן ההשקעות הפרטיות MBK Partners, המחזיקות יחד בכ־41% מזכויות ההצבעה של Korea Zinc, מתחו ביקורת חריפה על התוכנית. לטענתן, העסקה אינה נועדה ליצירת ערך ארוך טווח, אלא להשגת “אביר לבן” שיסייע ליו״ר יון בי. צ׳וי לשמור על שליטה, לאחר כישלונן מוקדם יותר השנה בניסיון לבצע מהפך בדירקטוריון.

מסגור זה הופך את פרויקט מתקן ההתכה למאבק עקיף על השליטה בחברה. עבור בעלי המניות, השאלה המרכזית היא האם יישור אסטרטגי עם ממשלת ארה״ב מחזק עצמאות וערך, או שמא מקבע את ההנהלה הקיימת על חשבון השפעת בעלי המניות הרחבה.

השלכות גלובליות ומה צפוי בהמשך

אם יאושר, המיזם יסמן צעד משמעותי בעיצוב מחדש של זרימות המינרלים הקריטיים בעולם, ויצמצם פוטנציאלית את החשיפה המערבית לדומיננטיות האספקה הסינית. הוא גם יעמיק את הקשרים התעשייתיים בין דרום קוריאה לארצות הברית בתקופה של יישור גיאופוליטי הדוק.

המשקיעים יעקבו כעת מקרוב אחר החלטת הדירקטוריון, לצד פרטי המימון, ויתורים בתחום הממשל התאגידי והתגובה מצד רגולטורים אמריקאים. גורל הפרויקט ישמש אינדיקציה ליכולתה של Korea Zinc לאזן בין הזדמנות גיאופוליטית לאמון בעלי המניות, ולשאלה האם מינרלים אסטרטגיים יכולים לשמש גשר — או שדה קרב — בין שאיפה תאגידית למדיניות גלובלית.