שווקי הנפט נכנסים לפברואר עם תנופה מחודשת, אך המשמעת המדינית בתוך OPEC+ צפויה להישאר בעינה. כאשר מחירי הנפט קופצים לרמות הגבוהות ביותר מאז סוף הקיץ, ההערכה הרווחת היא שקבוצת היצרניות תותיר על כנה את ההקפאה הנוכחית של העלאות התפוקה גם בחודש מרץ — ובכך תחזק אסטרטגיה המעדיפה יציבות על פני רדיפה אחר מחירים בטווח הקצר. ההחלטה מתקבלת בתקופה שבה הגיאופוליטיקה, ולא רק היסודות הכלכליים, מעצבת מחדש את הפסיכולוגיה של השוק.

המחירים עולים, אך המדיניות נותרת דפנסיבית

המהלך של נפט ברנט לעבר תחילת טווח ה־70 דולר הפתיע סוחרים רבים שנכנסו לשנה עם התמקדות בסיכוני עודף היצע ובביקוש עונתי חלש יותר. הראלי נבע פחות מנתוני צריכה ויותר מאי־ודאות גיאופוליטית, ובעיקר מהסלמה במתיחויות סביב איראן והמזרח התיכון הרחב. למרות ההתאוששות, OPEC+ נראה בלתי מוכן להאיץ את ההיצע.

הקבוצה כבר הגדילה את התפוקה בכ־2.9 מיליון חביות ביום בין אפריל לדצמבר בשנה שעברה, לפני שהקפיאה העלאות נוספות לאורך הרבעון הראשון של 2026. ההקפאה הוצגה כתגובה לביקוש חורפי חלש, אך כעת היא מקבלת תפקיד נוסף: הגנה על השוק מפני היפוכים חדים בסנטימנט.

הגיאופוליטיקה מחליפה את נרטיב עודף ההיצע

תשומת לב המשקיעים עברה באופן חד מחששות של עודף היצע לחששות משיבושים פוטנציאליים. ספקולציות גוברות סביב פעולה צבאית של ארה״ב נגד איראן החזירו פרמיית סיכון גיאופוליטית למחיר הנפט, והפכו את הנרטיב הדומיננטי של סוף 2025. אפילו האפשרות לתקיפות ממוקדות או לאכיפה הדוקה יותר של סנקציות הספיקה כדי להעלות מחירים, מה שמדגיש עד כמה השוק נותר רגיש להתפתחויות במזרח התיכון.

במקביל, בעיות היצע בלתי מתוכננות תרמו לטון ההידוק. שיבושי ייצור בקזחסטן, בשילוב אי־ודאות סביב קצב החזרה לפעילות של שדות מרכזיים, הפחיתו את הביטחון בטווח הקצר לגבי אמינות ההיצע. גורמים אלו אפשרו למחירים לעלות גם כאשר המלאים הגלובליים נותרו יחסית נוחים.

ריסון אסטרטגי בתוך OPEC+

עבור OPEC+, שמירה על תפוקה יציבה קשורה פחות לאמונה שורית ויותר לניהול סיכונים. הברית השקיעה בשנתיים האחרונות מאמצים להשיב אמינות לאחר תקופות של ייצור־יתר ועמידה לא אחידה ביעדים. המשך ההקפאה משדר מסר של מיקוד בניבוי וביציבות, במיוחד כאשר עליות המחיר מונעות מגורמים שאינם בשליטתה.

חשוב לציין שהפגישה הקרובה אינה צפויה לקבוע מדיניות מעבר לחודש מרץ. הדבר שומר על גמישות ומאפשר ליצרניות להעריך מחדש את התנאים כאשר הביקוש העונתי משתפר והסיכונים הגיאופוליטיים מתממשים או דועכים. מנקודת מבט אסטרטגית, ריסון כעת מפחית את הסיכון להצפת השוק בדיוק כאשר התנודתיות עולה.

פסיכולוגיית השוק ודיון רצפת המחיר

מנקודת מבט התנהגותית, סוחרי נפט מעגנים יותר ויותר את הציפיות ברעיון ש־OPEC+ יגן על רצפת מחיר במקום להגביל ראליות. תפיסה זו לבדה יכולה להעצים מהלכי עליות בתקופות של אי־ודאות. עם זאת, הקבוצה צועדת על חבל דק: מתן אפשרות למחירים לעלות יתר על המידה עלול להוביל להרס ביקוש וללחץ פוליטי, בעוד שמהלך מוקדם מדי עלול לערער את אמינותה שלה.

מה הלאה

במבט קדימה, האיזון בין גיאופוליטיקה ליסודות הכלכליים יקבע האם ראלי הנפט יתברר כעמיד. אם המתיחויות יירגעו והיצע משובש יחזור בצורה חלקה, השוק עשוי למקד מחדש את תשומת הלב בסיכוני עודף היצע בהמשך השנה. מנגד, אי־יציבות ממושכת תחזק את עמדת OPEC+ ותאמת את הגישה הזהירה. לעת עתה, הברית נראית שבעת רצון מלהמתין, להתבונן ולשמר אופציונליות במקום להגיב לעלייה מונעת כותרות.