החוזים העתידיים על נפט WTI סגרו את השבוע בירידה, והמשיכו קו זהיר שאפיין את שווקי האנרגיה על רקע איתותי מאקרו מעורבים. חוזה ינואר נסגר ביום שישי סמוך ל־57.44 דולר לחבית, לאחר מספר ניסיונות כושלים לשמר תיקונים מעל טווח 58.50–59.00. הירידה השבועית התרחשה במקביל לחולשה רחבה בשווקי המניות הגלובליים, מה שחיזק גישה דפנסיבית בקרב סוחרי הסחורות.

תנועת המחירים השבועית מאותתת על אמון שברירי בשוק

מיום שני ועד יום שישי הציג נפט WTI תנודתיות תוך־יומית מוגברת, אך שמר על הטיה ברורה כלפי מטה. בתחילת השבוע נבחנו רמות שמעל 59.00 דולר, אך המחירים נסוגו במהירות עם התגברות לחץ המכירות באמצע השבוע. הירידה השבועית של כ־4.4% הדגישה דעיכה באמון בביקוש בטווח הקצר, במיוחד כאשר נתוני המאקרו המשיכו להצביע על מומנטום תעשייתי לא אחיד בכלכלות המרכזיות.

גם ההתנהגות הטכנית הייתה משמעותית: כישלונות חוזרים להחזיק תיקונים קצרי טווח עודדו סוחרים לטווח קצר לצמצם חשיפה, מה שהגביר מהלכים כלפי מטה במהלך סשנים דלי נזילות.

עודף היצע ממשיך להגביל את פוטנציאל העליות

בצד ההיצע, השווקי המשיכו להתמקד בזמינות גבוהה של נפט ולא בסיכוני שיבוש מיידיים. רמות ההפקה בארצות הברית נותרו גבוהות, בעוד שרשראות האספקה הגלובליות הפגינו עמידות למרות מתחים גיאופוליטיים מתמשכים. אף ש־OPEC+ חזר והדגיש את נכונותו להתערב אם תנאי השוק יחמירו, הסוחרים לא שוכנעו כי פעולה בטווח הקצר תצמצם באופן מהותי את מאזן ההיצע.

כתוצאה מכך, סביבת ההיצע המשיכה להגביל את פוטנציאל ההתאוששות, והשאירה את מחירי WTI מעוגנים סמוך לשפליים האחרונים במקום לאפשר מהלך תיקון מתמשך.

לחצי מאקרו והשלכות משווקי ההון מכבידים על הנפט

גורמים מאקרו־כלכליים מילאו תפקיד מרכזי בעיצוב הסנטימנט. תחזית זהירה לצמיחה הגלובלית, בשילוב אי־ודאות סביב עיתוי וקצב הורדות הריבית העתידיות, העיבה על הציפיות לצריכת דלק. במקביל, חולשה במדדי המניות בארה”ב ובעולם חיזקה סביבת risk-off רחבה, והפחיתה את התיאבון לנכסים מחזוריים כגון נפט.

עבור משקיעים ישראלים, ביצועי WTI שימשו תזכורת לרגישות הגבוהה של הנפט למגמות מאקרו גלובליות, עם השלכות על ציפיות האינפלציה, מניות הקשורות לאנרגיה ודינמיקת המטבעות.

בהמשך, תשומת הלב תתמקד בשאלה האם WTI יוכל להתייצב מעל רמת 57 דולר, או שמא לחץ מכירות מחודש ידחוף את המחירים לעבר אזורי תמיכה טכניים נמוכים יותר. נתוני מלאים קרובים, אינדיקטורים מאקרו־כלכליים וכל שינוי בתקשורת מצד OPEC+ יהיו קריטיים בעיצוב הכיוון בטווח הקצר. אף שהתנודתיות צפויה להימשך, יכולתו של השוק לספוג את רמות ההיצע הנוכחיות ללא התאוששות חדה בביקוש תישאר הגורם המרכזי שיקבע את התנהגות המחירים בשבועות הקרובים.