המנגנון הדיסאינפלציוני

מחקר ה-ECB מערער על ההנחה שמכסים מובילים בהכרח לעלייה באינפלציה דרך התייקרות תשומות הייצור. לפי הממצאים, “הפתעת סחר קשורה למכסים” אשר מפחיתה את היצוא גוש האיירו לארצות הברית ב-1%, גוררת ירידה ממוצעת של כ-0.1% במדד מחירי הצרכן במהלך 18 החודשים העוקבים.

הסיבה המרכזית לכך היא פגיעה בביקוש המצרפי, הנובעת מירידה ביצוא ודחיית השקעות, אשר גוברת על הלחצים האינפלציוניים שמקורם בשיבושי שרשראות אספקה. בפועל, זעזועי סחר פועלים כבלם כלכלי שמקרר את רמת המחירים ומרחיב את המרחב פעולה של קביעת המדיניות המוניטרית.

מדיניות מוניטרית כחיץ מגן

נקודת אור מרכזית עבור בנקאים מרכזיים, ובפרט עבור ה-ECB, היא שהענפים הרגישים ביותר למכסים הם גם אלו שמגיבים בעוצמה הגבוהה ביותר לשינויים בריבית. תעשיות עתירות הון ומוטות איצוא — רכב, מכונות וכימיקלים — מושפעות באופן ישיר מעלויות מימון.

לפי הערכות המחקר, כ-60% מהענפים התעשייתיים שנבחנו, המהווים כ-50% מסך התפוקה התעשייתית בגוש האירו, משתייכים לקבוצה זו. המשך: המשך הפחתות ריבית עשוי לספק מענה ממוקד לפגיעה שנגרמת מהגבלות סחר, ולתמוך הן בצמיחה והן ביציבות המחירים.

השלכות אסטרטגיות למשקיעים בישראל ובעולם

עבור משקיעים ישראלים בעלי חשיפה לשוקי אירופה — דרך מניות תעשייה, אג”ח, קרנות סל או מסחר במט”ח — מאמר מאותת על שינוי אפשרי בדפוס התגובה של ה-ECB. הסלמה בעימותי הסחר עם ארצות הברית אינה מחייבת בהכרח מדיניות “ריבית גבוהה לאורך זמן”.

להפך, ה-ECB עשוי לפרש מכסים כזוע דפלציוני המצדיק האצה של הקלות מוניטריות, במטרה להגן על הבסיס התעשייתי של הגוש. גישה זו מתיישבת עם נתוני שוק עדכניים, המצביעים על אינפלציה משטחת כבר מתחת ליעד של 2%.

מדדי תעשייה אירופיים ושער החליפין אירו-דולר צפויים כברומטר מרכזי לפער ההולך ופתח בין פרוטקציוניזם אמריקאי קליטה מוניטרית — פער בעל השלכות גם על תיקי השקעות בישראל.