מחירי הנפט הגולמי בארה״ב ירדו בחדות, כאשר נפט West Texas Intermediate ‏(WTI) נסגר סביב 56.7 דולר לחבית לאחר ירידה יומית של כמעט 3%. הירידה מדגישה פער הולך ומתרחב בין רמת המתיחות הגיאופוליטית הגבוהה לבין יכולתו של שוק הנפט לשמר פרמיית סיכון משמעותית. למרות סכסוכים מתמשכים ונקודות חיכוך בצד ההיצע, נראה כי הסוחרים מתמקדים יותר ויותר בעודף היצע מבני ובציפיות להיחלשות הביקוש ככל ש-2026 מתקרבת.

לחצי ההיצע גוברים על התמיכה הגיאופוליטית

המכירה האחרונה מדגישה כיצד דינמיקת ההיצע שולטת בעיצוב מחירי הנפט. אף שהסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים במספר אזורים, כולל שיבושים מתמשכים הקשורים לסנקציות ומתיחויות צבאיות, השווקים הפנימו במידה רבה גורמים אלה. יצוא מוונצואלה, סיכונים במזרח התיכון והפרעות בשינוע הימי לא הצליחו עד כה להתבטא בלחץ עליות מתמשך, מה שמשקף ביטחון בכך שמקורות היצע חלופיים מסוגלים לפצות על שיבושים מקומיים.

במקביל, גידול בתפוקה מצד יצרנים שאינם OPEC, ובראשם ארצות הברית, ממשיך להעיב על הסנטימנט. תפוקת הפצלים הוכיחה עמידות גם ברמות מחיר נמוכות יותר, וחיזקה את ההערכה שההיצע יישאר בשפע גם בשנה הקרובה. בכך נשחקה פרמיית הסיכון הגיאופוליטית המסורתית שתמכה במחירי הנפט בתקופות של אי-ודאות מוגברת.

חששות הביקוש חוזרים לקראת סוף השנה

בצד הביקוש, אותות מקרו-כלכליים מעצבים יותר ויותר את התנהגות הסוחרים. האטה בפעילות התעשייתית, נתוני צריכה מעורבים מסין ואינדיקטורים כלכליים חלשים יותר ברחבי אירופה החזירו את החששות לגבי קצב הצמיחה בביקוש העולמי לנפט. אף שחששות ממיתון פחתו לעומת תחילת השנה, קצב ההתרחבות נותר לא אחיד, מה שמגביל את האמון בהתאוששות חזקה בצריכת האנרגיה.

גם גורמים עונתיים תרמו לנזילות דלילה ולתנודות מחיר מוגזמות במסחר סוף-שנתי. כאשר משתתפים מוסדיים רבים מצמצמים חשיפה לקראת השנה החדשה, מחירי הנפט הפכו רגישים יותר לזרזים שליליים, מה שמגביר את מומנטום הירידות כאשר נרטיבים דוביים תופסים תאוצה.

חולשה טכנית ופסיכולוגיית משקיעים

מבחינה טכנית, הירידה של WTI לעבר החלק התחתון של טווח המסחר האחרון חיזקה את הטון הזהיר בשוק. המחירים מרחפים לא רחוק מרמות תמיכה מרכזיות, ואינדיקטורי המומנטום מצביעים על מחסור בשכנוע קנייתי בטווח הקצר. עבור משקיעים רבים, הנפט עבר מתפקיד של גידור גיאופוליטי לעסקה טקטית המונעת מאזני היצע-ביקוש קצרי טווח.

מבחינה פסיכולוגית, חוסר היכולת של הנפט לעלות באופן משמעותי למרות זעזועים גיאופוליטיים חוזרים שינה את ציפיות המשקיעים. סוחרים מהססים יותר לרדוף אחר מהלכי עלייה, ומעדיפים למכור בעליות במקום להיערך לרווחים מתמשכים. שינוי התנהגותי זה משקף ספקנות רחבה יותר לגבי יכולתו של הנפט להשיב לעצמו את כוח התמחור שאפיין אותו בעבר, בעולם המאופיין בגיוון אנרגטי, התייעלות וצמיחה מבנית בהיצע.

במבט קדימה, משתתפי השוק יעקבו מקרוב אחר איתותי מדיניות של OPEC+, מגמות במלאים ואינדיקציות מוקדמות לביקוש בשנת 2026. בעוד שמחירים עשויים למצוא תמיכה זמנית אם תישמר משמעת הפקה או אם הביקוש יפתיע לטובה, הסיכונים נוטים להישאר לכיוון תנודתיות ואף ירידות נוספות, אלא אם יופיע זרז ברור שיאזן מחדש את השוק.