מנכ”ל נבידיה, ג’נסן הואנג, מאתגר את האמונה הרווחת כי בינה מלאכותית תערער את שווקי העבודה הגלובליים. הוא טוען כי ניבוי שגוי מלפני תשע שנים מדגים מדוע ה-AI נוטה להפוך את העבודה האנושית — ולא להעלים אותה. בראיון מקיף בתוכנית The Joe Rogan Experience, הואנג חזר לנבואת 2016 של ג’פרי הינטון, מהחוקרים המשפיעים ביותר בתחום המכונה לעיתים “סנדק הבינה המלאכותית”, אשר טען כי הרדיולוגיה תיעלם בתוך חמש שנים. בפועל, תחום הרדיולוגיה דווקא התרחב, וה-AI הפך לכלי מרכזי — לא תחליף. הדיון מגיע ברגע מכריע עבור השווקי הגלובליים, כאשר חברות ומקבלי החלטות מנסים להבין כיצד אימוץ טכנולוגיות AI ישפיע על פריון העבודה, מבני התעסוקה ועמידות כלכלית.

השפעת ה-AI על תעסוקה: תגבור במקום החלפה

הטיעון המרכזי של הואנג נשען על הגדרה מחדש של מהות העבודה. הוא ציין כי רדיולוגים אינם קיימים רק כדי לבחון תמונות, אלא כדי לאבחן מחלות — משימה רחבה יותר שה-AI יכול לתמוך בה, אך לא להחליף לחלוטין. ככל שכלי הדימות נעשו מהירים ומדויקים יותר בזכות שילוב AI, בתי חולים הצליחו לעבד יותר בדיקות ולשרת יותר מטופלים. היעילות התפעולית הגבוהה יצרה ביקוש קליני חזק יותר, מה שהוביל מוסדות רפואיים לשכור רדיולוגים נוספים. הואנג הדגיש כי כמעט כל הרדיולוגים בארה”ב משתמשים כיום ב-AI במידה מסוימת — תופעה שלדבריו משקפת כיצד רוב המקצועות יתפתחו. המכללה האמריקאית לרדיולוגיה צופה כי מספר הרדיולוגים יגדל בכ־40% עד שנת 2055, נתון המדגים כיצד פריון טכנולוגי מוביל לעיתים קרובות לעלייה בביקוש לעובדים — ולא לדחיקתם.

גישה זו מנוגדת לנבואות על שחיקת תעסוקה מהירה. מוקדם יותר השנה הזהיר מנכ”ל Anthropic, דריו אמודאי, כי חצי מהמשרות ההתחלתיות עלולות להיעלם ככל שמערכות ה-AI ישתכללו. אך הואנג טוען שהפרספקטיבה הזו מתעלמת מדינמיקות השוק, התנהגות ארגונית ודפוסים היסטוריים של שיבוש טכנולוגי. הוא חזר על דבריו מוועידת Milken: עובדים לא יאבדו את משימותיהם ל-AI עצמו — אלא לעובדים אחרים שישכילו להשתמש ב-AI טוב יותר.

חדשנות והולדתן של תעשיות חדשות

בעוד הוא מודה כי משימות מסוימות — ולעיתים גם תפקידים שלמים — עשויים להפוך למיותרים, הואנג מדגיש כי האוטומציה גרמה שוב ושוב ליצירתן של תעשיות חדשות. הוא הצביע על יוזמות הרובוטיקה המתפתחות, במיוחד אלו שמובלת על-ידי Tesla, כדוגמאות לסקטורים עתידיים שצפויים לעצב מחדש את שוק העבודה. רובוטיקה מתקדמת, כך הוא טוען, תדרוש אקוסיסטם של טכנאים, מומחי ייצור, מהנדסים מכאניים וספקי שירותים האחראים על תחזוקה של מכונות מורכבות. אפילו שווקים משניים — כמו ביגוד ייעודי או כיסויים מגנים לרובוטים — עשויים לצמוח ככל שהתחום יתרחב.

הטיעון של הואנג תואם מחקרים כלכליים המראים כי טכנולוגיות משופרות-פריון מרחיבות לעיתים קרובות את היקף התעשיות על-ידי הורדת עלויות, שיפור תוצאות ויצירת בסיסי לקוחות חדשים. משקיעים העוקבים אחר מגמות AI ואוטומציה מתמקדים יותר ויותר בשאלה היכן ייווצר הערך החדש וכיצד ינותב ההון — ולא בשאלה האם טכנולוגיות אלו ימחקו משרות.

מבט לעתיד

ככל שחברות גלובליות מאיצות את אימוץ ה-AI, האתגר המרכזי יהיה ניהול המעבר בין תפקידים קיימים להזדמנויות חדשות. מערכות חינוך, תוכניות הכשרה במקום העבודה ואסטרטגיות תאגידיות ימלאו תפקיד מכריע בקביעת מידת ההנאה של עובדים מהשיפור בפריון המונע על-ידי AI. המסר של הואנג מצביע על כך שהשווקי נכנסים לעידן שבו הסתגלות ובניית מיומנויות — ולא ירידת תעסוקה — יגדירו את היתרון התחרותי. מחוקקים ומעסיקים יצטרכו להיערך לאבולוציה של תפקידים, לא לכיווץ שלהם, ככל שתעשיות חדשות ייווצרו סביב רובוטיקה, אוטומציה וזרימות עבודה המונעות בינה מלאכותית.