מחזור ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית הוביל לאחד מגלי ההשקעות ההוניות הגדולים ביותר בהיסטוריה המודרנית, כאשר חברות טכנולוגיה מקצות משאבים משמעותיים להקמת מרכזי נתונים, רכישת שבבים מתקדמים, ציוד תקשורת ותשתיות אנרגיה. בעוד שמשקיעי המניות תגמלו עד כה את ההשקעות הללו, ההתפתחויות האחרונות בשוק האג”ח הקונצרניות מעידות כי משקיעי האשראי מאמצים גישה זהירה יותר.

המידע המופיע בתמונה המצורפת טוען כי מרווחי חוזי ביטוח האשראי (Credit Default Swaps – CDS) התרחבו אצל מספר חברות מובילות בתחום תשתיות הבינה המלאכותית. אף שהנתונים טרם אומתו באופן עצמאי, הם מדגישים דיון הולך ומתרחב סביב אופן המימון של ההתרחבות הגלובלית בתחום ה-AI.

ייתכן ששוק האג”ח מתמחר סיכון אשראי גבוה יותר

חוזי ביטוח אשראי (CDS) הם מכשירים פיננסיים המשמשים למדידת תפיסת השוק לגבי סיכון האשראי של לווים תאגידיים. עלייה במרווחי ה-CDS מעידה בדרך כלל כי המשקיעים דורשים פרמיה גבוהה יותר כדי לבטח את עצמם מפני אפשרות של חדלות פירעון, גם כאשר מצבן הפיננסי של החברות נותר איתן.

על פי התמונה המצורפת, חברות כגון Oracle ו-CoreWeave רשמו עליות בולטות במרווחי ה-CDS, כאשר התרחבות המרווחים דווחה גם בקרב Alphabet, Microsoft, Amazon ו-Meta. אם הנתונים יאומתו, ייתכן שהמגמה משקפת חשש גובר מהיקף החוב הדרוש למימון השקעות מתמשכות בתשתיות בינה מלאכותית, ולא חשש מיידי לגבי יכולת הפירעון של החברות.

חשוב להדגיש כי התרחבות מרווחי ה-CDS אינה מעידה בהכרח על עלייה בסיכון לחדלות פירעון. לעיתים קרובות היא משקפת שינוי בציפיות המשקיעים לגבי עלויות המימון, רמות המינוף ואופן הקצאת ההון בטווח הארוך.

תשתיות הבינה המלאכותית דורשות השקעות הון חסרות תקדים

המרוץ העולמי לפיתוח יכולות בינה מלאכותית הגדיל באופן משמעותי את הוצאות ההון במגזר הטכנולוגיה. ספקיות הענן הגדולות ממשיכות להשקיע בהיקפים עצומים במרכזי נתונים לבינה מלאכותית, במעבדים גרפיים מתקדמים, בציוד תקשורת, בתשתיות אנרגיה ובמתקני מחשוב ייעודיים.

רבים מהפרויקטים הללו דורשים השקעות של מיליארדי דולרים כבר בשלבים הראשונים, הרבה לפני שהם מניבים תשואה פיננסית משמעותית. כתוצאה מכך, חלק מהחברות מסתמכות יותר ויותר על מימון באמצעות חוב, לצד תזרימי המזומנים השוטפים שלהן, כדי לתמוך בהמשך ההתרחבות.

בתמונה המצורפת מוזכר גם כי Alphabet הגדילה באופן משמעותי את היקף החוב שלה, בעוד שהיקף גיוסי החוב הקשורים לבינה מלאכותית עלה ברחבי הענף. יש לראות בנתונים אלו מידע שלא אומת, כל עוד לא פורסם במסגרת הדוחות הכספיים הרשמיים של החברות.

שוקי המניות ושוקי האשראי משדרים מסרים שונים

אחד המאפיינים הבולטים של סביבת השוק הנוכחית הוא הפער בין האופן שבו משקיעי המניות ומשקיעי האשראי מעריכים את הסיכונים. מחירי מניות הטכנולוגיה ממשיכים ליהנות מהאופטימיות סביב תחום הבינה המלאכותית, בעוד שחלק ממשקיעי האג”ח מעניקים משקל רב יותר לעלייה במינוף ולצורכי המימון הגדלים.

פער כזה אינו חריג בתקופות של השקעות טכנולוגיות מואצות. משקיעי המניות נוטים להתמקד בפוטנציאל הצמיחה העתידי וברמת החדשנות, בעוד שמשקיעי האג”ח שמים דגש רב יותר על חוזק המאזן, יכולת שירות החוב וסיכוני המימון.

עבור משקיעים בישראל, ההתפתחויות הללו משמעותיות במיוחד לאור מעמדה של ישראל בתחומי הבינה המלאכותית, תכנון השבבים, תוכנות הענן ואבטחת הסייבר. חברות טכנולוגיה ישראליות רבות משתלבות בשרשרת האספקה הגלובלית של תחום ה-AI, ולכן תנאי המימון של לקוחות הענן הגדולים מהווים אינדיקטור חשוב גם לפעילות ההשקעות הרחבה יותר במגזר הטכנולוגיה.

בהמשך, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר רווחי החברות, תוכניות הוצאות ההון, היקף הנפקות החוב ותנאי שוק האשראי, כדי להעריך האם ההשקעות בבינה מלאכותית ממשיכות לייצר תשואה מספקת המצדיקה את היקף המימון הנדרש. אף שהבינה המלאכותית ממשיכה להוות מנוע צמיחה משמעותי לטווח הארוך, ההתפתחויות בשוק האשראי עשויות לספק תובנות חשובות לגבי האופן שבו המשקיעים מאזנים מחדש בין הזדמנויות הצמיחה, רמות המינוף והסיכונים הפיננסיים, ככל שהתעשייה נכנסת לשלב הבא של התפתחותה.