שוק האנרגיה הסולארית למגורים בארה”ב התרחב במהירות בשנים האחרונות, בתמיכת ירידת מחירי הציוד ותמריצים נדיבים, כולל זיכוי המס הפדרלי להשקעות באנרגיה סולארית (ITC) בשיעור 30% במסגרת חוק הפחתת האינפלציה. עם זאת, חלק הולך וגדל מבעלי הבתים עשוי להחמיץ את ההטבות הללו בשל מבני מימון, סוגיות זכאות ואי־הבנה של חבות המס. כאשר עלויות ההתקנה עולות והגישה למימון הופכת מצומצמת יותר, אובדן הערך של הזיכויים עשוי להפוך לנטל משמעותי על התשואה הביתית — ועל מסלול הצמיחה של תעשיית הסולאר.

מודלי מימון מונעים זכאות לזיכויי מס

אחת הסיבות המרכזיות לכך שבעלי בתים אינם מצליחים לנצל את זיכוי המס הסולארי היא השימוש הנרחב בחכירות ובהסכמי רכישת חשמל (PPAs). במסגרת הסכמים אלה, חברת הסולאר — ולא בעל הבית — היא בעלת המערכת ולכן היא זו שתובעת את הזיכוי במס. אף שהחכירה מושכת משקי בית המעוניינים בהוצאה ראשונית נמוכה, אנליסטים מציינים כי צרכנים רבים מאמינים בטעות שהם עדיין זכאים לזיכויים. על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, כמעט 40% מההתקנות למגורים בחלק מהמדינות עדיין פועלות במודל בעלות של צד שלישי — נתון המרמז כי מיליוני משקי בית עשויים לוותר על אלפי דולרים בהטבות מס. עם עלות מערכת ממוצעת הנעה סביב 20,000–25,000 דולר, אובדן הזיכוי עשוי לעלות על 6,000 דולר ולשנות מהותית את תקופת ההחזר.

אי־הבנה של חבות המס מצמצמת את החיסכון הצפוי

גם בקרב בעלי בתים שרוכשים את המערכות, עולה סוגיה נוספת: חבות מס שאינה מספיקה למימוש מלוא הזיכוי. זיכוי ה-ITC אינו ניתן להחזר, כלומר ניתן לתבוע אותו רק כנגד מסים שחייבים בהם, אף שיתרות לא מנוצלות יכולות לעבור לשנים הבאות. יועצי מס מדווחים כי בעלי בתים רבים ממעמד הביניים מעריכים ביתר את זכאותם, במיוחד לאחר התאמות כגון ניכויים, זיכויי מס לילדים או הכנסה חייבת נמוכה יותר. על רקע לחץ אינפלציוני על תקציבי משקי הבית ושינוי בדפוסי הצריכה, חלק מבעלי הבתים עשויים לעמוד בתנאי הזכאות על הנייר — אך לא לממש את מלוא הזיכוי לאורך השנים הבאות. הפער הזה הוביל לעלייה במחלוקות צרכניות ולפערי מימון בלתי צפויים כאשר לווים מסתמכים על החזרי מס עתידיים לצורך תשלום הלוואות סולאר.

עלויות עולות וריביות גבוהות מגדילות את ההשפעה הפיננסית

ריביות גבוהות יותר, לחצי שרשרת אספקה ועלויות עבודה מוגברות דחפו את מחירי התקנות הסולאר למגורים כלפי מעלה בשנתיים האחרונות — מהפך לעומת ירידת העלויות שנמשכה עשור. עבור משקיעים ישראלים העוקבים אחר מגמות גלובליות במעבר לאנרגיה נקייה, הדינמיקה הזו בארה”ב ממחישה אתגר רחב יותר: כאשר עלויות המימון עולות, לכידת התמריצים הופכת לרכיב קריטי יותר בכלכלת המערכת. הלוואות סולאר רבות בארה”ב כוללות מבנים שבהם מצופה מן הלווים לבצע תשלום ITC גדול בתוך 12–18 חודשים כדי לשמור על תשלומים חודשיים נמוכים. אם בעל הבית אינו זכאי למלוא הזיכוי, התשלומים החודשיים עשויים לעלות בצורה חדה, מה שמגביר את סיכון חדלות הפירעון ומצמצם את האימוץ הכולל של סולאר. אנליסטים מזהירים כי מגמות אלה עלולות להאט את הצמיחה דווקא בתקופה שבה רגולטורים ותשתיות חשמל נשענים על ייצור מבוזר לצורך ייצוב הרשתות.

השנה הקרובה תהווה מבחן האם חינוך צרכני משופר, גילוי נאות ברור יותר במימון ותמריצים מתפתחים יכולים לצמצם את פער הידע הזה. ייתכן שמקבלי ההחלטות יידרשו לדייק את כללי הזכאות או להרחיב הנחיות, בעוד משקי בית מנווטים בין מצבי מס מורכבים יותר. עבור משקיעים וגורמי שוק, המשתנים המרכזיים שיש לעקוב אחריהם כוללים שיעורי מימוש זיכויי מס, ביצועי הלוואות וכל שינוי רגולטורי שעשוי להשפיע על כלכלת הסולאר למגורים. ככל שממשלות דוחפות לעמידה ביעדי אנרגיה מתחדשת שאפתניים, הבטחת נגישות מלאה של בעלי בתים לתמריצים הקיימים תישאר גורם קריטי לשימור קצב הפריסה.