הצהרתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כי מוסקבה “מוכנה” למלחמה עם אירופה החריפה משמעותית את המתיחות הגיאופוליטית ברגע שבו המאמצים הדיפלומטיים נותרו שבריריים ומפולגים. האזהרה נמסרה שעות לפני שפמליית שליחים אמריקנים נפגשה עם הקרמלין כדי לדון בטיוטת תוכנית שלום מעודכנת לסיום הסכסוך המתמשך זה כמעט ארבע שנים באוקראינה. למרות פגישה ממושכת של חמש שעות בין נציגי ארה״ב סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר לבין בכירי ההנהגה הרוסית, הדיונים הניבו התקדמות מועטה בלבד — מה שמדגיש את הפער האסטרטגי המתרחב בין הצדדים. ככל שהעימות ממשיך לעצב מחדש את ביטחון העולם, שווקי ההון ומקבלי ההחלטות מעריכים מה משמעות אי־היציבות המתמשכת עבור הלכידות הפוליטית של אירופה והכלכלה העולמית הרחבה יותר.

שיחות תקועות מדגישות פערים מבניים עמוקים

השיחות במוסקבה שיקפו הבנה גוברת כי וושינגטון ומוסקבה נותרו רחוקות זו מזו בנוגע לסוגיות הליבה של כל מסגרת שלום אפשרית. למרות שיועצו של פוטין, יורי אושאקוב, תיאר את הדיונים כ״מועילים״ ו״בונים״, הוא הדגיש כי מספר הצעות אמריקניות נתקלו בביקורת חריפה. התוכנית המתוקנת — שלדיווח מצומצמה מ־28 ל־19 נקודות עיקריות על ידי דיפלומטים מאוקראינה ואירופה — עדיין אינה פותרת את סוגיות המפתח סביב שליטה טריטוריאלית והסדרי ביטחון.

הרטוריקה הנוקשה של פוטין לפני המפגש הדגישה את התנגדות הקרמלין להצעות הנתמכות על ידי המערב. מוסקבה ממשיכה לדרוש מאוקראינה להכיר בריבונות רוסית על השטחים שבשליטתה — דרישה שקייב דוחה בתוקף. במקביל, שאלות לגבי ערבויות ביטחון המקושרות לנאט״ו נותרות מכשול מרכזי, כאשר רוסיה מתעקשת כי מהלכים כאלה מחלישים את מעמדה האזורי. ככל שהצדדים מנסים לנהל מו״מ מבלי לחשוף פרטים לציבור, חוסר השקיפות מוסיף למתח האירופי סביב החשש להיות מודרת מדיונים המשפיעים ישירות על ביטחונה.

החרדה האסטרטגית של אירופה גוברת בעוד הדיפלומטיה האמריקנית מובילה

מנהיגי אירופה הביעו חשש הולך וגובר מכך שהשלבים הראשונים של תוכנית השלום גובשו ללא מעורבות אזורית מספקת, מה שמעלה חשד כי וושינגטון עשויה לחתור להסדר מהיר שיפגע בביטחונה ארוך הטווח של קייב. ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, הזהירה כי רוסיה “אינה רוצה שלום” והדגישה את הצורך לחזק את אוקראינה צבאית. מנגד, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הביע אופטימיות זהירה, וטען כי המדינה “קרובה יותר לשלום מאי פעם”, אך אנליסטים מזהירים כי אופטימיזם פוליטי אינו מעיד על יישור קו אסטרטגי אמיתי.

מאזן הכוח הגיאופוליטי נוטה כעת לטובת מוסקבה, ככל שכוחותיה משיגים התקדמות הדרגתית בשדה הקרב. דינמיקה זו, לטענת מומחים, מפחיתה את התמריץ של הקרמלין לנהל מו״מ רציני. מנקודת ראותה של מוסקבה, גרירת התהליך הדיפלומטי מאפשרת לה לשמור על מעורבות בינלאומית תוך שהיא ממשיכה להפעיל לחץ צבאי על אוקראינה — ובכך אולי להפיק ויתורים משמעותיים יותר בהמשך.

סכסוך ממושך עלול להגדיר מחדש את מבנה הביטחון של אירופה

אנליסטים גיאופוליטיים מסכימים לרוב כי תהליך השלום רחוק מהכרעה ועלול להימשך חודשים — ואף שנים. תנוחתו התקיפה של פוטין מרמזת כי הוא רואה בלחץ הצבאי כלי מיקוח מרכזי, בעוד מומחים כמו פול סקינר מ־Wellington Management מזהירים כי העימות צפוי “לגרור, לגרור, ולגרור”, ללא יכולת ממשית של אחד הצדדים להשיג פריצת דרך מכרעת. השלכותיו של סכסוך ממושך חורגות הרבה מעבר למזרח אירופה, ומשפיעות על יציבות אנרגטית, מגמות הוצאות ביטחון ויישור קו דיפלומטי ברחבי המערב.

בהמשך הדרך, השווקים יעקבו האם המעורבות הדיפלומטית תניב התקדמות קונקרטית — או שמא רוסיה תמשיך להשתמש בשיחות כאמצעי דחייה אסטרטגי. פוטנציאל הטעות האסטרטגית — במיוחד ככל שהרטוריקה מחריפה — נותר סיכון משמעותי. מקבלי ההחלטות ימשיכו להעריך את התוצאות האפשריות של סביבה ביטחונית אירופית הנשענת יותר ויותר על הרתעה מאשר על יציבות שמקורה בהסכמים.