השווקים הפיננסיים הגלובליים עמדו בפני לחץ מחודש ב-15 בספטמבר, כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות עלו בחדות ומחירי הנפט המשיכו לטפס, ויצרו שילוב מאתגר עבור שוקי המניות. המהלך משקף חשש גובר מכך שמחירי אנרגיה גבוהים עלולים לחזק מחדש את האינפלציה, דווקא כאשר הבנקים המרכזיים הגדולים בוחנים מחדש את מדיניות הריבית והממשלות מתמודדות עם עלויות מימון הולכות וגדלות.

תשואת אג״ח ארה״ב ל-10 שנים מגיעה לרמות שלא נראו מאז 2007

תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים התקרבה ל-5%, לאחר שעלתה במהלך יום שלישי ב-4.5 נקודות בסיס. מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז 2007, הממשיכה מגמת עלייה שנמשכת בחודש האחרון. המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על רקע חששות מאינפלציה, היקפי הנפקות גבוהים של החוב הממשלתי, עמידות הפעילות הכלכלית ואי-ודאות סביב התחזית הפיסקלית ארוכת הטווח של ארה״ב.

לעלייה בתשואות האוצר האמריקאי יש השלכות החורגות משוק האג״ח הממשלתיות. התשואות משפיעות על עלויות המימון של חברות, ריביות על משכנתאות, אשראי לצרכנים ותמחור מניות, במיוחד כאשר המשקיעים מעדכנים את שיעור ההיוון שבו הם משתמשים להערכת רווחים עתידיים. לפיכך, העלייה בתשואות משקפת הידוק רחב יותר של התנאים הפיננסיים הגלובליים, עוד לפני שקלול החלטות המדיניות המוניטרית.

נפט מעל 108 דולר מגביר את סיכוני האינפלציה והמדיניות

מחיר הנפט מסוג Brent התייצב מעל 108 דולר לחבית, לאחר מתקפות מחודשות שבהן היו מעורבים החות׳ים הנתמכים על ידי איראן בתימן, אשר הגבירו את החששות בנוגע לאספקת האנרגיה מסעודיה ולזרימת הנפט הרחבה יותר מהמזרח התיכון. שוקי האנרגיה כבר נמצאים תחת לחץ בעקבות שיבושים הקשורים למלחמה, וההתפתחויות האחרונות הוסיפו שכבה נוספת של אי-ודאות לתנאי ההיצע הגלובליים.

המשמעות עבור השווקים הפיננסיים נעוצה בקשר בין מחירי האנרגיה לציפיות האינפלציה. עלייה מתמשכת במחירי הנפט עלולה להגדיל את עלויות התחבורה, הייצור והאנרגיה למשקי הבית, ובכך להאט את התקדמות הירידה באינפלציה. מצב כזה יוצר סביבה מורכבת יותר עבור הבנקים המרכזיים, משום שהיחלשות הפעילות הכלכלית עשויה לתמוך במדיניות מקלה יותר, בעוד שעלייה באינפלציה עשויה לדרוש תנאים פיננסיים הדוקים יותר.

המניות הגלובליות סופגות את הלחץ משוקי האג״ח והאנרגיה

הלחץ ניכר בשוקי המניות המרכזיים. מדד Dow Jones Industrial Average ירד ב-0.63%, מדד S&P 500 ירד ב-0.45% ומדד Nasdaq Composite ירד ב-0.78%. גם מדד STOXX 600 האירופי ירד ב-0.28%, בעוד מדד המניות הגלובלי של MSCI ירד ב-0.5%. מניות האנרגיה היו בין המגזרים שהפגינו ביצועים חזקים יותר בוול סטריט, על רקע הניגוד בין מחירי הסחורות הגבוהים לבין הלחץ על מגזרים הרגישים יותר לריבית.

גם בשוקי האג״ח באירופה נרשם תמחור מחדש. תשואת אג״ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים עלתה ל-3.56%, הרמה הגבוהה ביותר זה יותר מ-17 שנים, וממחישה כי העלייה בעלויות המימון אינה מוגבלת לארה״ב. בכל מדינות ה-G7, תשואת האג״ח הממשלתית הממוצעת ל-10 שנים הגיעה ל-4.285%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אמצע 2008, לפי Reuters.

בהמשך, השווקים יעקבו מקרוב אחר מחירי הנפט, תשואות האג״ח הממשלתיות והאיתותים של הבנקים המרכזיים, במטרה להעריך האם השילוב הנוכחי של לחצי אנרגיה ואינפלציה צפוי להימשך. החלטת ה-Fed וההכוונה בנוגע למסלול הריבית העתידי יהיו משמעותיות במיוחד, בעוד שהתפתחויות שישפיעו על אספקת האנרגיה מהמזרח התיכון עשויות לקבוע אם הלחץ על מחירי הנפט יגבר או יתחיל להתמתן. עבור משקיעים בישראל ובעולם, האינטראקציה בין עלויות מימון ריבוניות גבוהות יותר, מחירי האנרגיה ותמחור המניות נותרת גורם מרכזי בהערכת הסיכונים בשווקים חוצי גבולות.