שוק האג”ח האמריקאי משדר זהירות רבה יותר מזו המשתקפת בביצועי המניות, כאשר תשואות האג”ח הממשלתיות נותרות גבוהות והמשקיעים מעריכים מחדש את תוואי המדיניות המוניטרית של ה-Fed. המהלך בולט במיוחד בחלק הארוך של עקום התשואות, שבו תשואת האג”ח ל-30 שנה נותרה קרובה לרמה הפסיכולוגית החשובה של 5%. זאת על רקע חששות מהתמשכות האינפלציה, צורכי המימון של הממשלה והפרמיה שדורשים המשקיעים עבור החזקת אג”ח ארוכות טווח.

הפער בין ביצועי האפיקים הפך לאינדיקציה חשובה בין שווקים. בעוד מניות ארה”ב מפגינות עמידות, שוק האג”ח מתמחר סביבת מימון פחות מקלה. אם עלויות האשראי הגבוהות יישארו לאורך זמן, הן עשויות להפוך למגבלה על שווי החברות.

האג”ח לטווח ארוך נותרות תחת לחץ

העלייה בתשואות ארוכות הטווח מצביעה על כך שהמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר עבור חשיפה למח”מ. בניגוד לתשואות קצרות הטווח, המושפעות במידה רבה מציפיות לריבית ה-Fed, התשואות הארוכות משלבות ציפיות לאינפלציה, צמיחה כלכלית, היקף גיוסי הממשלה ומאזן הביקוש וההיצע בשוק האג”ח הממשלתיות.

התקרבות תשואת האג”ח ל-30 שנה ל-5% משמעותית לכן מעבר לשוק האג”ח עצמו. תשואות ארוכות גבוהות יותר מייקרות את עלויות המימון למשקי בית ולעסקים, מגבירות את הלחץ על סקטורים הרגישים לריבית ועלולות להכביד על תמחור מניות המבוסס על שיעורי היוון נמוכים.

ההתמדה של התשואות ברמות גבוהות מצביעה גם על כך שהמשקיעים אינם משוכנעים שהקלה מוניטרית לבדה תספיק כדי להחזיר את עלויות המימון במשק לרמות נמוכות יותר.

ציפיות הריבית של ה-Fed הופכות מורכבות יותר

המדיניות של ה-Fed נותרה במרכז הדיון בשווקים. מסרים עדכניים מצד קובעי המדיניות הגבירו את ההתמקדות באפשרות שהאינפלציה תהיה עיקשת יותר מהצפוי. במקביל, לחצי שכר ופעילות כלכלית עמידה עשויים להפחית את הדחיפות להמשך הקלה מוניטרית.

עם זאת, אין לפרש באופן אוטומטי את העלייה בתשואות הארוכות כתחזית להעלאת ריבית. תשואות ארוכות יכולות לעלות גם בשל חששות פיסקליים, היקף הנפקות האוצר ופרמיית טווח גבוהה יותר, גם כאשר הציפיות לריבית הרשמית נותרות יציבות יחסית.

ההבחנה חשובה במיוחד עבור משקיעים מוסדיים, המבקשים לקבוע אם המהלך משקף תמחור מחדש זמני או שינוי מבני רחב יותר בעלות ההון.

ההשלכות על המשקיעים בישראל

עבור המשקיעים בישראל, ההתפתחויות בשוק האג”ח האמריקאי נותרות משמעותיות, משום שאג”ח ממשלת ארה”ב משפיעות על עלויות המימון הגלובליות, תמחור המניות, שוקי המט”ח והקצאת הנכסים של גופים מוסדיים. תשואות אמריקאיות גבוהות יותר עשויות גם לשנות את האטרקטיביות היחסית של נכסים דולריים ולתרום לתנודתיות בשער הדולר מול השקל.

ההשפעה ניכרת גם בין האפיקים. תשואות מתמשכות סביב 5% עלולות להגביר את הלחץ על חברות צמיחה בעלות תמחור גבוה ועל נכסים הרגישים למח”מ, בעוד שהן עשויות לתמוך באטרקטיביות של מכשירים המייצרים הכנסה שוטפת.

מנגד, ירידה משמעותית באינפלציה ובהירות רבה יותר לגבי תוואי המדיניות של ה-Fed עשויות לאפשר לתשואות להתייצב או לרדת ולהפחית חלק מהלחץ על נכסי הסיכון.

התחזית: השלב הבא בהתאמת שוק האג”ח צפוי להיות תלוי בשאלה אם תשואות האוצר הגבוהות יקבלו אישור מנתוני המאקרו הקרובים או יתחילו להתמתן עם ירידת הלחצים האינפלציוניים. האינפלציה, עלויות העבודה, היקף הנפקות האוצר, ההתפתחויות הפיסקליות והמסרים של ה-Fed יישארו אינדיקטורים מרכזיים.

עלייה מתמשכת מעל רף 5% בתשואת האג”ח ל-30 שנה עלולה להגביר את התנודתיות במניות, באשראי ובמט”ח, במיוחד אם תלווה בעלייה בציפיות האינפלציה. מנגד, נתונים כלכליים חלשים יותר ועדויות ברורות להמשך הדיסאינפלציה עשויים להפחית את הלחץ על נכסים ארוכי טווח. עבור המשקיעים, השאלה המרכזית הופכת יותר ויותר להיות האם שוק האג”ח מתמחר שינוי אמיתי בתגובת ה-Fed לנתונים הכלכליים, או פשוט דורש פרמיה גבוהה יותר עבור הסיכונים הפיסקליים והאינפלציוניים הגלומים בחוב הממשלתי האמריקאי ארוך הטווח.