שוקי האשראי מגבירים את הבחינה של עלות מימון תשתיות הבינה המלאכותית, כאשר חברות הטכנולוגיה הגדולות מקצות מאות מיליארדי דולרים למרכזי נתונים, שבבים, ציוד תקשורת ותשתיות נלוות. העלייה האחרונה במרווחי חוזי החלף על חדלות פירעון מצביעה על כך שמשקיעי האג”ח נעשים רגישים יותר למינוף וללחצים על תזרים המזומנים, גם כאשר שוקי המניות ממשיכים לגלם פוטנציאל צמיחה משמעותי מהתרחבות השימוש בבינה מלאכותית.

ההתפתחות מסמנת שינוי במחזור ההשקעות בבינה מלאכותית. מה שהחל בעיקר כסיפור של שוק המניות הופך בהדרגה גם לסיפור של אשראי תאגידי. חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם פונות יותר ויותר לשוקי החוב כדי להשלים את מקורות המזומן הפנימיים ולממן תוכניות הוצאות הון שהולכות ומתרחבות.

Oracle מובילה את העלייה בעלויות הגנת האשראי

מבין החברות שנכללו בנתוני השוק, Oracle רשמה את העלייה המשמעותית ביותר במרווח חוזה ה-CDS לחמש שנים. המרווח עלה בכ-70 נקודות בסיס במהלך 2026, לרמה של כ-215 נקודות בסיס, לפי הנתונים שאליהם מתייחס חומר המקור.

לעלייה חשיבות משום שמרווחי CDS משקפים את עלות רכישת ההגנה מפני הידרדרות באיכות האשראי של חברה. התרחבות המרווח אינה מצביעה בהכרח על ציפייה לחדלות פירעון. היא מצביעה על כך שהשוק דורש פיצוי גבוה יותר עבור נטילת סיכון אשראי נתפס.

החשיפה של Oracle רלוונטית במיוחד משום שהחברה מרחיבה במהירות את תשתיות הענן שלה כדי לעמוד בביקוש מצד לקוחות גדולים בתחום הבינה המלאכותית. Oracle הודיעה בפברואר כי היא צופה לגייס 45–50 מיליארד דולר במהלך 2026 באמצעות שילוב של מימון חוב והון, לצורך הרחבת תשתיות Oracle Cloud Infrastructure.

חששות האשראי מתפשטים לאורך שרשרת הערך של הבינה המלאכותית

העלייה לא התמקדה ב-Oracle בלבד. נתוני המקור מצביעים על כך שה-CDS לחמש שנים של Broadcom עלה בכ-48 נקודות בסיס, בעוד ה-CDS של Meta עלה ב-39 נקודות בסיס לכ-95 נקודות בסיס. ה-CDS של Nvidia לחמש שנים עלה בכ-32 נקודות בסיס לכ-82 נקודות בסיס, בעוד Amazon ו-Alphabet רשמו עליות של כ-30 ו-29 נקודות בסיס, בהתאמה.

האופי הרחב של התנועות משמעותי. החברות פועלות במודלים עסקיים שונים ובעלות מבני מאזן שונים, אך כולן חשופות במידה ניכרת למחזור ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית. לכן, השינוי במרווחי ה-CDS משקף פחות את מצבה הפיננסי של חברה בודדת ויותר את האופן שבו שוקי האשראי מעריכים מחדש את עוצמת ההון הנדרשת להתרחבות תשתיות הבינה המלאכותית.

נתוני שוק עדכניים מראים גם כי חברות הטכנולוגיה הגדילו באופן משמעותי את השימוש בשוק האג”ח הקונצרני. לפי Reuters, ענקיות הטכנולוגיה הגדולות השתמשו יותר ויותר במימון באמצעות חוב והון כדי לתמוך בתשתיות הבינה המלאכותית, כאשר ההוצאה המצרפית הקשורה לבינה מלאכותית צפויה לעלות על 700 מיליארד דולר ב-2026.

השקעות בבינה מלאכותית מציבות מבחן חדש לתזרים המזומנים התאגידי

הסוגיה המרכזית עבור משקיעי האשראי אינה בהכרח אם הביקוש לבינה מלאכותית יימשך, אלא האם התשואה שתופק ממנו תצדיק את היקף הוצאות ההון הנוכחי. הקמת מרכזי נתונים, רכישת שבבים מתקדמים, הרחבת תשתיות תקשורת והבטחת מקורות חשמל דורשות השקעות ראשוניות עצומות, עוד לפני שהתשתיות מייצרות תזרים מזומנים בהיקף מספק.

מצב זה יוצר פרופיל סיכון שונה ממחזורי השקעות קודמים בתעשיית הטכנולוגיה. גם חברות רווחיות מאוד עלולות להתמודד עם לחץ על תזרים המזומנים החופשי כאשר הוצאות ההון גדלות בקצב מהיר יותר מתזרים המזומנים מפעילות. עבור מחזיקי אג”ח, השאלה מתמקדת לכן יותר ויותר בשאלה אם ההכנסות הקשורות לבינה מלאכותית יגיעו במהירות מספקת כדי לתמוך בצורכי המימון הגדלים.

עבור משקיעים מוסדיים בישראל ובעולם, התרחבות מרווחי ה-CDS מספקת נקודת מבט נוספת לבחינת השקעות הבינה המלאכותית. שוקי המניות עשויים להתמקד בצמיחת ההכנסות ובפוטנציאל הרווח העתידי, בעוד שוקי האשראי נותנים משקל רב יותר למינוף, לייצור מזומנים, לצורכי מימון מחדש ולמידת ההגנה מפני ירידת ערך.

בהמשך, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר הנפקות האג”ח הקונצרניות, מרווחי ה-CDS, תחזיות הוצאות ההון, תזרים המזומנים החופשי והקצב שבו תשתיות הבינה המלאכותית מייצרות תשואה מדידה. המשך עלייה בעלויות הגנת האשראי עשוי להצביע על זהירות גוברת מצד משקיעי האג”ח ביחס לנטל המימון של התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית. מנגד, התייצבות מרווחי האשראי לצד צמיחה חזקה בתזרים המזומנים עשויה לחזק את ההערכה כי ההשקעות העצומות בתשתיות מתחילות להתבטא בתשואה כלכלית בת-קיימא.