יצרני מגנטים מערביים המבוססים על מתכות נדירות נכנסים למוקד הבינלאומי, כאשר ביטחון שרשראות האספקה הופך לסוגיה כלכלית וגיאופוליטית מכרעת. שנה שהתאפיינה בהגבלות יצוא, איומי מכסים והחרפה ביריבות בין ארה״ב לסין, אילצה קובעי מדיניות ומשקיעים לבחון מחדש תלות ארוכת שנים בסין בכל הנוגע למינרלים קריטיים. בסביבה שבה חוסן תעשייתי מזוהה יותר ויותר עם ביטחון לאומי, המגנטים — רכיב נישתי אך הכרחי — הפכו לנכס אסטרטגי מהותי.

מינרלים אסטרטגיים עוברים למרכז המדיניות התעשייתית

מגנטים ממתכות נדירות נמצאים בליבת הכלכלה המודרנית, ומשמשים כלי רכב חשמליים, טורבינות רוח, סמארטפונים, ציוד רפואי, רובוטיקה ומערכות צבאיות. הדומיננטיות המוחצת של סין — כ־60% מכריית המתכות הנדירות ויותר מ־90% מייצור המגנטים — התקבלה לאורך שנים בשם יעילות העלויות. סובלנות זו הולכת ונשחקת ככל שממשלות מתמודדות עם הסיכונים הנובעים מריכוז אספקה בעידן של קיטוב גיאופוליטי.

ארצות הברית, האיחוד האירופי ואוסטרליה מפעילות כעת מדיניות תעשייתית בנחישות מחודשת. סובסידיות, הלוואות ממשלתיות ישירות ותמיכה רגולטורית מופנות להקמת מערכות ייצור מקיפות — ממכרה ועד מגנט — במטרה לצמצם חשיפה אסטרטגית. מדובר בסטייה ברורה מעשורים של הסתמכות על כוחות שוק, לעבר מודל מתערב יותר שמעדיף חוסן ארוך טווח על פני אופטימיזציית עלויות קצרת טווח.

דחיפת הייצור האירופית קורמת עור וגידים

אחד הסמלים הבולטים לשינוי זה הוא מפעל המגנטים החדש של Neo Performance Materials באסטוניה. המתקן, הממוקם סמוך לגבול המזרחי של האיחוד האירופי, מוצג על ידי גורמים אירופיים כאבן יסוד בריבונות התעשייתית של היבשת. המפעל צפוי לייצר בתחילה כ־2,000 טונות מטריות של מגנטים, עם תוכניות להרחבה הדרגתית עד לכ־5,000 טונות.

הנהלת Neo טוענת כי צמיחת הביקוש היא מבנית ולא מחזורית, ונובעת מדרישות יעילות פיזית במגוון רחב של תעשיות. הביקוש העולמי למגנטים צפוי ליותר מהכפלה בעשור הקרוב — מכ־250 אלף טונות לכ־600 אלף טונות. מבחינת אירופה, החישוב האסטרטגי ברור: גם יכולת ייצור מקומית חלקית מהווה ביטוח מפני שיבושים עתידיים.

ההימור האמריקאי על קנה מידה מונע ביטחון

בארצות הברית, שיקולי ביטחון מאיצים את המומנטום. מימון פדרלי מוזרם ישירות ליצרני מגנטים כדי להבטיח אספקה לצרכים צבאיים ואוויריים. כך למשל, חברת Vulcan Elements מצפון קרוליינה קיבלה לאחרונה תמיכה משמעותית ממשרד ההגנה האמריקאי לצורך הרחבת הייצור המקומי.

ההיגיון דומה להשקעות קודמות בשבבים ובסוללות. אף שעלויות גבוהות עשויות ללחוץ על רווחיות בטווח הקצר, קובעי המדיניות רואים באספקת מגנטים נכס אסטרטגי ולא רכיב סחיר רגיל. המשקיעים, מצדם, מבדילים יותר ויותר בין שחקנים בעלי יכולת אינטגרציה והתרחבות לבין כאלה התלויים בצווארי בקבוק במעלה שרשרת הערך.

היציאה ממסלול התלות בסין היא משחק ארוך טווח

למרות המומנטום, נותר ספק. אנליסטים מזהירים כי החלפת המערכת האקולוגית העמוקה של סין — הכוללת כרייה, זיקוק וייצור — תדרוש שנים ומחויבות פוליטית מתמשכת. חדשנות, יעילות תהליכית ותיאום עם לקוחות יהיו קריטיים, במיוחד כאשר יצרנים מערביים מנסים להתחרות ללא יתרונות העלות של סין.

מבחינת השווקים, מגנטים ממתכות נדירות הופכים למדד לבחינת יכולתה של מדיניות תעשייתית לעצב מחדש שרשראות אספקה עולמיות. הצלחה תעיד על מעבר בר־קיימא ליתירות אסטרטגית; כישלון יחזק את מגבלות הניתוק בעולם מחובר לעומק.