הזינוק הגלובלי בהשקעות במרכזי נתונים של AI משנה את הקצאת ההון בשווקי התשתיות ומעלה חשש שפרויקטים ארוכי טווח אחרים יידחקו הצידה. כאשר ממשלות ומשקיעים פרטיים ממהרים לתמוך בעומסי עבודה של בינה מלאכותית, התחרות על מימון, אנרגיה וכוח אדם מיומן הולכת ומחריפה. עבור משקיעים גלובליים, ובכלל זה כאלה בישראל, המגמה מדגישה שינוי מבני בסדרי העדיפויות של השקעות בתשתיות.

ריכוז הון משנה את שווקי התשתיות

מרכזי נתונים של AI הם מהנכסים העתירי הון ביותר בכלכלה של ימינו. מתקנים בקנה מידה גדול עשויים לדרוש השקעה ראשונית של מיליארדי דולרים, הנובעת משבבים מתקדמים, מערכות קירור וחיבורי חשמל בצפיפות גבוהה. חברות טכנולוגיה גדולות וספקיות ענן מאיצות את תוכניות ההשקעה שלהן, לעיתים קרובות בגיבוי חוזים ארוכי טווח שמושכים הון מוסדי.

לריכוז זה של מימון יש השלכות. קרנות פנסיה, קרנות הון ריבוניות ומשקיעי תשתיות פועלים במסגרת מגבלות הקצאה סופיות. ככל שיותר הון זורם אל תשתיות דיגיטליות, נותרות פחות משאבים לכבישים, נמלים, מערכות מים ורשתות אנרגיה קונבנציונליות. בשווקים מתעוררים, אפקט הדחיקה עשוי להיות חריף יותר, במיוחד כאשר כושר המימון כבר מוגבל.

לחץ גובר על קיבולת האנרגיה והרשת

מעבר להון, מרכזי נתונים של AI צורכים חלק הולך וגדל מקיבולת החשמל. אשכולות מחשוב עתירי ביצועים דורשים אספקת חשמל אמינה מסביב לשעון, לעיתים בהיקף השקול לצריכה של ערים קטנות. מפעילי רשתות בארה״ב, באירופה ובחלקים מאסיה הזהירו כי הביקוש ממרכזי נתונים מואץ מהר יותר מקצב שדרוגי ההולכה.

מצב זה יוצר פשרות קשות. פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, חשמול תעשייתי ושדרוגי תשתיות ציבוריות תלויים כולם באותן הרחבות רשת שמקבלות כיום עדיפות עבור מוקדי AI. באזורים שבהם ההשקעה ברשת מפגרת אחרי הביקוש, קובעי מדיניות עלולים להידרש לדחות או לצמצם פרויקטים שאינם קשורים ל-AI, מה שעלול להאט את ההתקדמות לעבר יעדי מעבר אנרגטי.

מחסור בכוח אדם וצווארי בקבוק בבנייה

ההתעצמות של AI מפעילה לחץ גם על שווקי העבודה. מרכזי נתונים דורשים מהנדסים, חשמלאים וצוותי בנייה ייעודיים—מיומנויות שכבר מצויות במחסור. ככל שהשכר עולה כדי למשוך כוח אדם, העלויות מתייקרות בכל מגזר התשתיות הרחב, מה שהופך חלק מהפרויקטים הציבוריים לפחות כדאיים כלכלית.

עבור ממשלות, דינמיקה זו מסבכת את התכנון הפיסקלי. יוזמות תחבורה או מים רחבות היקף עשויות להיתקל בהצעות מחיר גבוהות יותר או בלוחות זמנים ארוכים יותר, כאשר קבלנים נוטים להעדיף פיתוחי AI עתירי תקציב. התוצאה היא פער פוטנציאלי מתרחב בין שאיפות תשתיתיות מוצהרות לבין ביצוע בפועל.

במבט קדימה, משקיעים יעקבו כיצד קובעי המדיניות יגיבו לחוסר האיזון. האפשרויות כוללות תמריצים ממוקדים לתשתיות שאינן דיגיטליות, האצת השקעות ברשת החשמל או צעדים רגולטוריים שיאפשרו פריסת הון מאוזנת יותר. עבור השווקים, הסיכון המרכזי הוא שריכוז יתר בתשתיות AI יחשוף כלכלות לפגיעות אם ציפיות הצמיחה יתקררו. במקביל, הזדמנויות עשויות להיווצר במגזרים שסבלו מהשקעת חסר כאשר מחזורי ההון יתאזנו. בום ה-AI מגדיר מחדש את סדרי העדיפויות בתשתיות—וההשלכות שלו יעצבו את החלטות ההשקעה לשנים רבות קדימה.