האופטימיות האחרונה בשווקים סביב האפשרות להפחתת המתיחות מול איראן סייעה לייצב חלק מהנכסים הרגישים לסיכון, אך אסטרטגים בשוק האג”ח מזהירים יותר ויותר כי התשואות הגלובליות עשויות להישאר גבוהות מבחינה מבנית גם אם הלחץ הגיאופוליטי ייחלש. המשקיעים מפנים את תשומת הלב לכוחות מאקרו-כלכליים רחבים יותר, כולל אינפלציה מתמשכת, גירעונות פיסקליים ומסלולי מדיניות של בנקים מרכזיים. עבור משקיעים גלובליים, כולל מוסדות בישראל עם חשיפה לחוב ריבוני ולשווקי אג”ח בינלאומיים, המסר הופך לברור יותר: הקלה בסיכון הגיאופוליטי לבדה עשויה שלא להספיק כדי להוביל לירידה מתמשכת בתשואות.

לחצי אינפלציה מבניים ממשיכים להשפיע על שווקי האג”ח

בעוד שעימותים גיאופוליטיים יוצרים לעיתים קרובות תנודתיות זמנית במחירי האנרגיה ובציפיות האינפלציה, אנליסטים רבים טוענים כי הדינמיקה האינפלציונית הבסיסית נותרת מושרשת היטב בכלכלה העולמית. שוקי עבודה הדוקים בכלכלות מרכזיות, ארגון מחדש מתמשך של שרשראות אספקה ועלייה בהוצאות ממשלתיות ממשיכים להפעיל לחץ כלפי מעלה על ציפיות האינפלציה לטווח הארוך.

גם אם המתיחות הקשורה לאיראן תיחלש ושווקי האנרגיה יתייצבו, הבנקים המרכזיים עשויים להישאר זהירים לגבי הורדות ריבית אגרסיביות. קובעי המדיניות בכלכלות המפותחות, ובמיוחד הפדרל ריזרב האמריקאי, ממשיכים להדגיש את החשיבות של החזרת האינפלציה ליעדי היעד באופן יציב לפני הקלה משמעותית בתנאים הפיננסיים.

סביבה זו תמכה בתשואות ריאליות גבוהות יותר, במיוחד בשוק האג”ח הממשלתיות בארה”ב, שם המשקיעים דורשים יותר ויותר פיצוי עבור אי-ודאות אינפלציונית ומדיניות מוניטרית מגבילה ממושכת.

חוב ממשלתי וגירעונות פיסקליים מוסיפים לחץ לעליית התשואות

מעבר לאינפלציה, אסטרטגים מצביעים יותר ויותר על העלייה בהנפקות החוב הריבוני כגורם מבני התומך בתשואות גבוהות. ממשלות בכלכלות מרכזיות ממשיכות לממן גירעונות פיסקליים גדולים הקשורים להשקעות בתשתיות, יוזמות מדיניות תעשייתית, תקציבי ביטחון ותוכניות חברתיות.

היצע גבוה יותר של אג”ח יכול להפעיל לחץ כלפי מעלה על התשואות אם ביקוש המשקיעים אינו מתרחב באופן פרופורציונלי. בארצות הברית, היקפי הנפקות האוצר נותרים גבוהים היסטורית, בעוד שמגמות דומות נראות גם בחלקים מאירופה ואסיה.

עבור משקיעים מוסדיים, כולל קרנות פנסיה וחברות ביטוח בישראל עם חשיפה להכנסה קבועה גלובלית, תשואות גבוהות מציגות גם הזדמנות וגם סיכון. תשואות גבוהות משפרות את פוטנציאל יצירת ההכנסה אך גם מעלות את עלויות המימון מחדש ומפעילות לחץ על הערכות שווי בסקטורים הרגישים לריבית.

השילוב בין גירעונות פיסקליים גדולים לתנאים מוניטריים הדוקים יצר סביבה שבה שווקי האג”ח מונעים יותר ויותר על ידי דאגות מימון מבניות ולא רק מהתפתחויות גיאופוליטיות קצרות טווח.

תשואות גבוהות מעצבות מחדש את דינמיקת שווקי המניות והמטבעות

תשואות גבוהות ומתמשכות ממשיכות להשפיע על החלטות הקצאת נכסים גלובליות רחבות יותר. עלויות מימון גבוהות יותר עלולות להכביד על הערכות השווי בשוקי המניות, במיוחד בסקטורי הטכנולוגיה והצמיחה התלויים במידה רבה בציפיות לרווחים עתידיים.

גם שווקי המטבע מגיבים לפערי תשואות, כאשר הדולר האמריקאי שומר על עוצמה יחסית בזמן שמשקיעים מחפשים תשואות גבוהות יותר בנכסים נקובי דולר. שווקים מתעוררים נותרים רגישים במיוחד לדינמיקה זו, שכן תשואות גבוהות בארה”ב עלולות לגרום ליציאת הון ולהידוק התנאים הפיננסיים המקומיים.

שווקי הסחורות עשויים לחוות השפעות מעורבות. בעוד שהקלה במתיחות במזרח התיכון עשויה להפחית לחצי אינפלציה הקשורים לנפט, תשואות ריאליות גבוהות יותר מגבילות לעיתים קרובות את פוטנציאל העלייה בנכסים שאינם נושאי תשואה כגון זהב.

עבור משקיעים ישראלים המנהלים תיקים מגוונים גלובלית, ההתמשכות של תשואות גלובליות גבוהות מחזקת את החשיבות של מעקב אחר רגישות לריבית במניות, אג”ח, מטבעות ונכסים אלטרנטיביים.

במבט קדימה, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר נתוני האינפלציה, הודעות הבנקים המרכזיים ומגמות הנפקות החוב הריבוני כדי לקבוע האם תשואות האג”ח יכולות להתייצב או להמשיך לעלות. הסיכונים המרכזיים כוללים האצה מחודשת של האינפלציה, הרחבה פיסקלית נוספת וחוסן כלכלי בלתי צפוי המעכב מחזורי הקלה מוניטרית.

מן הצד החיובי, נורמליזציה הדרגתית של האינפלציה בשילוב עם יציבות בשווקי האנרגיה עשויות בסופו של דבר להפחית את הלחץ על שוקי האג”ח לטווח הארוך. עם זאת, אסטרטגים מאמינים יותר ויותר כי עידן התשואות האולטרה-נמוכות עשוי שלא לחזור במהירות, גם אם המתיחות הגיאופוליטית הקשורה לאיראן ולמזרח התיכון הרחב תתמתן משמעותית.