בעוד מדיניות פרוטקציוניסטית מתפשטת ברחבי כלכלות מרכזיות בעולם, סין פועלת בנחישות בכיוון ההפוך. בדצמבר 2025 נכנסו לתוקף חוקים חדשים שהפכו רשמית את האי האינאן לטריטוריית מכס נפרדת, והניחו את היסודות למה שבייג׳ין מציגה כעת כנמל הסחר החופשי הגדול בעולם. המהלך משקף הימור אסטרטגי שלפיו פתיחות, קנה מידה רחב וניסויים רגולטוריים יכולים לסייע לסין לעצב מחדש את זרמי הסחר העולמיים בעידן של אי־ודאות גיאו־פוליטית וכלכלית גוברת.

האינאן, המחוז הדרומי ביותר של סין, פועל כעת במסגרת סחר ורגולציה שונה מהותית מזו של היבשת. בשטח של יותר מ־35 אלף קילומטרים רבועים — מעט גדול מבלגיה וכחמישים פעמים מגודלה של סינגפור — קובעי המדיניות הסיניים מנסים לשחזר את הצלחתם של מוקדי סחר קומפקטיים ויעילים, אך בקנה מידה הדומה לזה של מדינה אירופית.

סטייה אסטרטגית ממגמות הסחר העולמיות

ההחלטה לשדרג את האינאן לנמל סחר חופשי עומדת בניגוד חד להחמרת פיקוח על השקעות, מכסים והגבלות יצוא במדינות רבות אחרות. לפי כלי התקשורת הממלכתיים, הנהגת “פעולות מכס מיוחדות” אינה שינוי שולי במדיניות, אלא עיצוב מחדש של האופן שבו המחוז מתקשר עם השווקים הגלובליים. בייג׳ין מציבה את האינאן כהוכחה לכך שפתיחות רחבת היקף יכולה להתקיים לצד מערכת כלכלית מנוהלת מרכזית.

המהלך נשען על מודל מוכר בסין. מאז סוף שנות ה־70 שימשו אזורים כלכליים מיוחדים כמעבדות לניסוי מנגנוני שוק בסביבה מבוקרת. האינאן מייצגת את הגרסה השאפתנית ביותר עד כה — מעבר מאזור כלכלי מיוחד מסורתי למערכת מקיפה של סחר, מיסוי ורגולציה, שנועדה להתחרות במוקדים מבוססים כמו סינגפור והונג קונג.

מערכת המכס הדו־קווית

בלב המודל של האינאן עומדת מערכת מכס “דו־קווית”. הקו הראשון מסדיר את הסחר בין האינאן לשאר העולם, שם בוטלו ברובם המכסים ומגוון רחב של סחורות יכול להיכנס ללא מכס. חומרי גלם, ציוד ומוצרי צריכה נהנים מהרחבת מדיניות האפס־מכס, מה שהופך את המחוז לנקודת כניסה אטרקטיבית עבור ספקים גלובליים.

הקו השני מפריד בין האינאן ליבשת סין ומשמש כמסנן מבוקר. סחורות היוצאות מהאי ליבשת כפופות לכללי מכס רגילים, אלא אם הן עומדות בדרישות של ערך מוסף. מוצרים שמגיעים לפחות ל־30% ערך מוסף בתחומי האינאן יכולים להיכנס ליבשת ללא מכס — סעיף שנועד לעגן פעילות ייצור ועיבוד מקומית, ולא להפוך את המחוז לנקודת מעבר בלבד.

מעבר לסחר: מיסוי, רגולציה והון

האטרקטיביות של האינאן חורגת הרבה מעבר למדיניות המכס. המחוז מיישם שיעור מס חברות אחיד של 15%, נמוך משמעותית מזה של סין היבשתית ומתחרה באזורים הגלובליים התחרותיים ביותר. גם הגמישות הרגולטורית היא מרכיב מרכזי, במיוחד בתחומים כמו תרופות, חינוך, פיננסים ושירותים דיגיטליים.

חברות הפועלות בהאינאן נהנות מגישה רחבה יותר לאינטרנט, מוסדות זרים יכולים להקים קמפוסים ללא שותף מקומי, וחשבונות הון פטורים ממגבלות מטבע חוץ רבות החלות ביבשת. הרחבת הגישה ללא ויזה לאזרחים מ־86 מדינות מחזקת עוד יותר את תפקידו של המחוז כשער לעסקים, תיירות והשקעות.

שסתום לחץ לאסטרטגיה הגלובלית של סין

החזון ארוך הטווח של בייג׳ין ברור: בגרות מוסדית עד 2035 והשפעה גלובלית עד אמצע המאה. בעידן של שרשראות אספקה מקוטעות ותחרות גיאו־פוליטית, האינאן משמשת כשסתום לחץ לכלכלה הסינית — פלטפורמה דלת מס וחסמי כניסה נמוכים עבור תאגידים רב־לאומיים המעוניינים לפעול בשווקי אסיה־פסיפיק, מבלי להתנתק לחלוטין מבסיס הצרכנים העצום של סין.

האם האינאן תוכל להתחרות בסופו של דבר בנמלי הסחר המובילים בעולם? הדבר תלוי בביצוע, באמון וביציבות הגיאו־פוליטית. אך קנה המידה והשאפתנות של הפרויקט מעבירים מסר ברור: בעוד אחרים נסוגים מהגלובליזציה, סין מהמרת שפתיחות מבוקרת בקנה מידה חסר תקדים עדיין יכולה לעצב את עתיד הסחר העולמי.