עלויות גבוהות מעוררות חששות לגבי ההחזר על ההשקעה (ROI)

בזמן שהתלהבות המשקיעים דוחפת את הערכות השווי בטכנולוגיה לשיאים חדשים, אזהרה חריפה צצה בנוגע להנחת היסוד של המגזר. מנכ”ל פלנטיר (PLTR) אלכס קארפ הזהיר כי עבור חלקים נרחבים משוק הבינה המלאכותית, העלות העצומה של בניית הטכנולוגיה עלולה שלא לספק תשואות המצדיקות אותה. דבריו מגיעים ברגע קריטי, כאשר משקיעים ודירקטוריונים מתחילים לתהות האם גל ההוצאות של מיליארדי דולרים על AI, במיוחד על מודלי שפה גדולים, יתורגם בסופו של דבר לרווחים מוחשיים או פשוט יתנדף לכדי בועה ספקולטיבית.

שוק מפולג: תוצאות מדידות מול הייפ

קארפ, שדיבר באירוע Invest של יאהו פייננס, שרטט תמונה של שני שווקי AI נפרדים. הוא אפיין אחד מהם כ”חלש מאוד ומתפוגג”, המורכב מיישומים הפונים לצרכן או כלי “בינה משופרת” בסיסיים. הוא טען כי אף ששוק זה גדול, הוא עשוי שלא להיות מתוחכם מספיק כדי “לשנות את ההכנסות או שולי הרווח” ביחס לעלויות ההטמעה הגבוהות. בניגוד חד לכך, פלנטיר, המפתחת תוכנות AI עבור לקוחות ממשלתיים וארגוניים מורכבים, פועלת במה שקארפ מגדיר כ”בינה מלאכותית שעובדת”. תת-שוק זה מוגדר על ידי יכולתו לייצר “תוצאות מדידות”, בין אם בשינוי דינמיקה בשדה הקרב, בשיפור דרמטי של שולי הרווח התאגידיים, או ביצירת ערך מיידי ומוחשי.

הערכות השווי ושאלת 620 מיליארד הדולר

הספקנות של קארפ אינה מבודדת. דבריו מהדהדים מקהלה גוברת של דמויות בכירות, כולל מוכרי השורט ג’ים צ’אנוס ומייקל ברי, שהזהירו מפני תנאים דמויי בועה. סנטימנט זה מתנגש עם הוצאות הון חסרות תקדים. מורגן סטנלי מעריך כי “הייפרסקיילרים” (ספקיות ענן ענקיות) כמו מיקרוסופט (MSFT), אלפבית (GOOGL) ומטא (META) צפויות להוציא 470 מיליארד דולר ב-2025, וסכום זה צפוי לתפוח ל-620 מיליארד דולר ב-2026. פלנטיר עצמה נהנתה מההייפ, ומנייתה זינקה ב-141% מתחילת 2025. עם זאת, הערכת השווי הגבוהה של החברה עצמה עמדה לאחרונה תחת זכוכית מגדלת של המשקיעים בעקבות הדו”ח האחרון שלה, מה שמדגיש את רגישות השוק לרווחיות ארוכת טווח.

המיקוד הבלתי נמנע בהחזר על ההשקעה

הפער שתיאר קארפ מרמז על טלטלה קרובה בתעשיית ה-AI. ככל שהאופוריה הראשונית דועכת, השוק צפוי לעבור מתגמול על יכולת טכנולוגית גרידא לדרישה ליצירת ערך מוכחת. על המשקיעים תוטל המשימה להבחין בין חברות שרק משתתפות במירוץ החימוש של ה-AI לבין אלו, שכפי שקארפ טוען לגבי פלנטיר, יכולות לשנות באופן מוחשי את המציאות הפיננסית או התפעולית של לקוחותיהן. הפוקוס חייב לעבור כעת מעלות ההטמעה להוכחה מדידה של תשואות – מדד שבסופו של דבר יפריד בין החברות בנות-הקיימא לבין הניסויים היקרים.