פריצת דרך במשא ומתן בין ארה”ב לסין

המתיחות המסחרית העולמית נכנסה לשלב חדש השבוע, כאשר וושינגטון ובייג׳ין הגיעו להסכם מסגרת מסחרי שעשוי להקל חודשים של חיכוך בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. ההסכם, שהוכרז על ידי שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, מניח את התשתית לפריצת דרך אפשרית כאשר הנשיא דונלד טראמפ ייפגש עם נשיא סין שי ג׳ינפינג מאוחר יותר השבוע בדרום קוריאה.

לפי דברי בסנט, ההסכם כולל הבנות בנוגע לפעילות טיקטוק בארה”ב, דחייה בהגבלות הייצוא הסיני של מינרלים נדירים, וחידוש יבוא סויה בהיקף גדול מארצות הברית — נושא קריטי עבור החקלאים האמריקאים. “הגענו למסגרת משמעותית שתמנע את הטלת המכסים,” אמר בסנט, והבהיר כי מכסי ה־100% שהיו צפויים על יבוא סיני בוטלו לעת עתה.

בייג׳ין אישרה את ההתקדמות, תיארה את השיחות כ“בונות” וציינה כי הושגה “הסכמה בסיסית” בנוגע לסעיפים מסחריים מרכזיים. עבור שני הצדדים, מדובר בכיול אסטרטגי מחדש: ארה”ב שואפת לגוון את הגישה שלה למינרלים קריטיים באמצעות הרחבת הסכמים עם מלזיה ותאילנד, בעוד שסין מבקשת לייצב את קשרי הסחר שלה בזמן שרשראות האספקה העולמיות מתפצלות על רקע התחרות הגיאופוליטית הגוברת.

שווקי ההון הגיבו בחיוב לידיעה, וראו בהסכם סימן לכך שוושינגטון ובייג׳ין עשויות לעבור משלב של עימות לשיתוף פעולה. אנליסטים מציינים כי הסכם סופי עשוי להזרים ביטחון מחודש לשווקי המניות והסחורות, במיוחד בתחומי החקלאות, המוליכים למחצה והלוגיסטיקה — הסקטורים שנפגעו ביותר מתנודתיות הסחר.

לחצי מכסים גוברים על קנדה

בעוד שהיחסים עם סין נראים במגמת התייצבות, המתיחות מול קנדה החריפה. ביום שבת הודיע טראמפ על העלאת מכסים של 10% על יבוא מקנדה, בטענה לפרובוקציות פוליטיות מצד אונטריו, ששידרה פרסומת טלוויזיה ביקורתית כלפי מדיניות המכסים של ארה”ב, תוך שימוש בקטע ישן של רונלד רייגן.

המהלך מדגיש שינוי בגישתה של וושינגטון כלפי שותפותיה בצפון אמריקה. המכסים החדשים, הכוללים פלדה, אלומיניום ורכבים, מהווים אתגר ישיר לרוח הסכם הסחר USMCA, שנועד למנוע צעדים חד־צדדיים מסוג זה.

העיתוי מאתגר במיוחד עבור אוטווה: התמ”ג של קנדה התכווץ ב־0.4% ברבעון השני של 2025, בעוד שהיצוא צנח ב־7.5% בעקבות יישום מכסים קודמים. כלכלנים מזהירים כי חידוש החיכוך המסחרי עם ארה”ב עלול להעמיק את ההאטה, במיוחד כשענפי הייצור והמשאבים נותרו תלויים בביקוש האמריקאי.

האיזון הדיפלומטי של מקסיקו

באמצע התנודתיות, מקסיקו הצליחה להימנע מעימות — לפחות לעת עתה. הנשיאה קלאודיה שיינבאום מסרה ביום שני כי טראמפ הסכים להאריך את המשא ומתן על המכסים “לעוד כמה שבועות”, ובכך דחה את העלאת המכסים המתוכננת ל־30% על יבוא ממקסיקו. “הצוותים שלנו עובדים היטב יחד,” אמרה שיינבאום, תוך הדגשת גישה של שיתוף פעולה ולא עימות.

ארה”ב כבר הטילה בעבר מכסים של 25% עד 50% על יצוא נבחר ממקסיקו, במיוחד בתחומי הפלדה ותעשיית הרכב, אך העניקה פטורים זמניים כדי לאפשר זמן נוסף לשיחות. לפי שר הכלכלה מרסלו אבררד, מקסיקו נותרת ב“עמדה מועדפת”, שכן למעלה מ־80% מיצואה נכלל במסגרת הפטור ממסים של ה־USMCA.

הדיפלומטיה המאוזנת של מקסיקו עומדת בניגוד חריף לחווייתה של קנדה, ומדגישה את גישתה הפרגמטית של שיינבאום לשימור הגישה לשוק היצוא המרכזי שלה תוך שמירה על יציבות כלכלית לקראת סקירת ההסכם הצפויה ב־2026.

מה צפוי בהמשך

ההתפתחויות במקביל — התקדמות עם סין, הסלמה מול קנדה ורגיעה מול מקסיקו — ממחישות את אופייה המפוצל של אסטרטגיית הסחר האמריקאית תחת ממשלו המחודש של טראמפ. משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו מקרוב כדי לראות אם מסגרת הסחר בין ארה”ב לסין תהפוך להסכם בר־קיימא או רק להפוגה זמנית.

לעת עתה, השווקים נוקטים בגישה זהירה אך אופטימית. השילוב של הפחתת סיכוני המכסים מול סין והמשך הדיאלוג עם מקסיקו עשוי לייצב את שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, לנוכח העלאת המכסים על קנדה וההשפעה של הפוליטיקה של שנת הבחירות, התנודתיות בסחר הצפון־אמריקאי רחוקה מלהסתיים.