אינפלציה בטווח היעד אך הלחצים נמשכים

נתוני אוגוסט הצביעו על עלייה של 0.7% במדד המחירים לצרכן, אך בשקלול שנתי ירדה האינפלציה לרמה של 2.9% – בתוך היעד שקבעה הממשלה. מדובר בהתפתחות חיובית לאחר חודשים של חריגה, אך בבנק ישראל מודעים לכך שהלחצים לא נעלמו. גל התייקרויות במשק, ובראשו עלייה חדה במחירי הטיסות בעונת החגים, עלול להחזיר את האינפלציה מעל 3% ולהקשות על קבלת החלטה מרחיבה.

המטבעות והמדיניות הבינלאומית

שערי הדולר והאירו נותרו בתקופה האחרונה יציבים יחסית מול השקל, מה שמסייע לבלימת לחצי מחירים ביבוא. במקביל, הבנק הפדרלי בארה”ב פתח בספטמבר מחזור חדש של הפחתות ריבית, צעד שמאותת גם לישראל על אפשרות של הקלה מוניטרית. מאז ינואר 2024 לא שונתה הריבית המקומית, ובכך נותרה ישראל חריגה ביחס למרבית המדינות המפותחות שכבר נקטו צעדים נוספים להמרצת הפעילות הכלכלית.

גירעון מתרחב והוצאות ביטחוניות

הטיעון המרכזי נגד הפחתה מיידית קשור להוצאות הביטחוניות מאז תחילת מבצע “מרכבות גדעון ב’”. ההערכות מדברות על עשרות מיליארדי שקלים נוספים שיתווספו להוצאה הממשלתית עד סוף השנה, מה שכבר הרחיב את הגירעון ל־5.2%. במצב כזה, כל צעד מוניטרי מרחיב עשוי להתנגש עם המציאות הפיסקאלית ולערער את האיזון הכלכלי.

היערכות הבנקים והשווקים

במערכת הפיננסית כבר הורגשו סימני היערכות להפחתה אפשרית: הריבית על פיקדונות שקליים ירדה מרמות של 3.5%–4% לכ־3% לשנה, וגם בשוק המשכנתאות נרשמו הפחתות. מגמה זו משקפת ציפייה בשווקים כי בנק ישראל לא יוכל להותיר את הריבית גבוהה לאורך זמן, נוכח ההאטה בעסקאות הנדל”ן והצורך לעודד פעילות כלכלית.

מבט קדימה

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, צפוי לפרסם לצד ההחלטה אזהרות מפני החמרה בתנאי המשק והשלכות החרמות על ישראל, לצד ביקורת על אי־קידום התקציב לשנת 2025. לנוכח אי־הוודאות הגיאו־פוליטית והפיסקאלית, כל הכרעה – הפחתה מיידית או דחייה – תשמש כסמן למדיניות התקופה הקרובה. השווקים ימשיכו לעקוב אחר שילוב הנתונים: אינפלציה, גירעון ושערי מטבע, שיקבעו האם ישראל תצטרף בקרוב לגל ההקלות המוניטריות בעולם.