נקודות עיקריות:

– המכסים החדשים של ממשל טראמפ מעצימים את הפער בסחר העולמי
– כלכלות מוטות־ייצוא נתונות ללחץ להתאים את שרשראות האספקה לוושינגטון או לבייג׳ין
– הסיכון הגיאופוליטי הגובר מאיים על זרימות ההשקעות ועל תחזיות הצמיחה לטווח הארוך

בחודשים האחרונים, ההסלמה במכסים תחת מדיניות הסחר המחודשת של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ החלה לעצב מחדש את המסחר הגלובלי. על ידי מיקוד במוצרי ייצוא סיניים עם היטלים חדים, ארה״ב מאלצת בפועל מדינות רבות לשקול מחדש את אסטרטגיות הסחר שלהן ואת התלות בשרשראות האספקה. עבור כלכלות מפותחות ומתעוררות כאחד, מדובר בהימור גבוה: התקרבות יתר לאחת המעצמות עלולה להרחיק את השנייה, בעוד שניסיון להישאר ניטרלי הופך לבלתי אפשרי כמעט.

היערכות מחדש של שרשראות האספקה הגלובליות

המכסים — המכסים תחומים החל ממוליכים למחצה ועד לאלקטרוניקה צרכנית ופלדה — מהדהדים ברחבי שרשראות הערך הגלובליות. תאגידים רב־לאומיים התלויים בייצור הסיני מתמודדים כעת עם עלויות גבוהות יותר בעת ייצוא לשוק האמריקאי, בעוד מדינות כמו וייטנאם, מקסיקו והודו ממצבות את עצמן כמרכזי ייצור חלופיים. עם זאת, העברת הייצור אינה פתרון מהיר. שינויי שרשרת אספקה דורשים לרוב שנים של השקעות, התאמות רגולטוריות ופיתוח תשתיות. התוצאה היא חוסר ודאות מוגבר עבור משקיעים, הנדרשים כיום לשקלל את הסיכון הגיאופוליטי לצד מדדים פיננסיים מסורתיים.

לחצים כלכליים ופוליטיים על כלכלות ביניים

כלכלות מוטות־ייצוא, במיוחד באסיה ובאירופה, ניצבות בפני לחץ הולך וגובר. דרום קוריאה, טאיוואן וגרמניה — שכל אחת מהן תלויה מאוד גם בשוק האמריקאי וגם בשוק הסיני — מוצאות את עצמן במלכוד אסטרטגי. התקרבות יתר לוושינגטון עלולה לסכן את הגישה לביקוש הסיני, בעוד התקרבות לבייג׳ין עלולה להביא לסנקציות אמריקאיות או לאובדן נתח שוק בכלכלה הגדולה בעולם. ישראל, אף שאינה מושפעת ישירות ממכסי הייבוא, חשופה דרך יצוא הטכנולוגיה שלה ושילובה בשרשראות אספקה גלובליות. עבור חברות ישראליות המקיימות קשרים הדוקים הן עם עמק הסיליקון והן עם שווקי אסיה, הנוף המדיני המשתנה דורש זהירות רבה.

השלכות גיאופוליטיות ושווקיות

הקרע המתרחב בין ארה״ב לסין אינו מוגבל עוד לסחר בלבד. המכסים מזינים יריבויות גיאופוליטיות רחבות יותר, המשתרעות על פני סטנדרטים טכנולוגיים, שווקי הון ואף שיתופי פעולה ביטחוניים. משקיעים גלובליים מביעים דאגה הולכת וגוברת מ״סיכון הפיצול״ — האפשרות שהכלכלה העולמית תתחלק לגושים מתחרים עם כללים וסטנדרטים שונים. מצב כזה טומן בחובו השפעות אינפלציוניות פוטנציאליות, שכן שרשראות אספקה כפולות מייקרות את העלויות, ועלול לפגוע בצמיחה העולמית. עבור השווקים, התגובה המיידית באה לידי ביטוי בתנודתיות במטבעות הקשורים לכלכלות מוטות־ייצוא ובלחץ שלילי על שוויי המניות של חברות עם חשיפה ניכרת לסין.

המשך הדרך

מסלול מדיניות המכסים של טראמפ — והתגובה של בייג׳ין — יישארו גורם מפתח עבור השווקי העולמיים. מדינות המנסות לשמור על איזון בין שני הצדדים עשויות להיאלץ בעתיד לנקוט בעמדה ברורה יותר, מה שיטלטל את זרימות ההשקעות ויחסי הסחר. עבור מקבלי ההחלטות והחברות, האתגר המרכזי הוא ניהול תהליכי גיוון מבלי לאבד תחרותיות. משקיעים צריכים לעקוב אחר מו״מ סחר, מגמות בהשקעות זרות ישירות ודו״חות של חברות על שרשראות אספקה, כסימנים למוקדי הלחץ הבאים. מערכת הסחר העולמית נכנסת לתקופה שבה הבחירות הגיאופוליטיות משפיעות כמעט באותה מידה כמו היסודות הכלכליים, ומסמנות עתיד מפוצל ולא ודאי יותר.