העסקה שמחברת ליתיום, טיטניום וטראמפ: שיתוף הפעולה החדש בין ארה”ב ואוקראינה מסמן שינוי גישה עולמי

מעבר מגישת סיוע לשותפות כלכלית אסטרטגית

במהלך חסר תקדים שנחתם באפריל 2025, ארצות הברית ואוקראינה הציגו מודל חדש לשיתוף פעולה בין מדינות: הסכם לפיתוח משותף של מינרלים חיוניים – בהם ליתיום, טיטניום, גרפיט וניאודימיום – אשר נחשבים לעמודי תווך של הכלכלה המודרנית, מהנעה ירוקה ועד טכנולוגיות צבאיות מתקדמות. אך מאחורי ההסכם עומדת תפיסת עולם חדשה, שאינה נשענת על עקרונות מוסריים או דיפלומטיים מסורתיים, אלא על גישה עסקית מובהקת שמובלת על ידי דונלד טראמפ.

הקמת קרן השקעות דו-לאומית: מינרלים נדירים – שותפות נדירה

לפי פרטי ההסכם, תוקם קרן השקעה בבעלות שווה בין וושינגטון לקייב, שתממן את פיתוח התשתיות וההפקה בשטח אוקראינה. ההכנסות שיתקבלו יחולקו שווה בשווה בין שתי המדינות, כאשר החלק האוקראיני יוקצה במלואו לשיקום המדינה ולהחזר מדורג של סיוע ביטחוני אמריקאי – לא כהחזר חובה, אלא כהסדר המבוסס על רווח עתידי.

מודל זה מבטא שינוי גישה עמוק: לא עוד תרומות חד-צדדיות, אלא שותפות מניבה הכוללת השקעה, רווח ושיתוף סיכונים.

אוקראינה: הזדמנות כלכלית להפוך למעצמת מינרלים

ההסכם מהווה נקודת מפנה בכלכלה האוקראינית. בעשור האחרון נחשפה המדינה כאחת מהעשירות במינרלים קריטיים באירופה, אך עד כה חסרה את התשתית הטכנולוגית והפיננסית למימוש הפוטנציאל הזה. שיתוף הפעולה עם ארה”ב מעניק לה גישה למשקיעים מערביים, לטכנולוגיה אמריקאית מתקדמת ולערוצי הפצה גלובליים.

ההשקעות הצפויות צפויות להוביל לגידול בתוצר המקומי, לצמצום תלות במענקים בינלאומיים, ולהאצת תהליך שיקומה הכלכלי של המדינה.

ארה”ב: הפחתת תלות בסין ובניית עצמאות משקית

מנקודת המבט האמריקאית, מדובר במהלך אסטרטגי-כלכלי שמטרתו לצמצם את התלות בסין, שמחזיקה כיום בידיה חלק משמעותי משרשרת האספקה של מינרלים קריטיים. ההסכם עם אוקראינה מאפשר לארה”ב להבטיח אספקה יציבה למגזרים רגישים – מהנעה חשמלית ועד ביטחון לאומי – תוך יצירת מנוע השקעה חדש לשוק האמריקאי.

מדיניות טראמפ: כשהסיוע הופך להשקעה עם תשואה

מאחורי ההסכם עומדת תפיסת עולם כלכלית ברורה של הנשיא טראמפ, שטען עוד במסע הבחירות כי “סיוע אמריקאי צריך לשאת תג מחיר.” בניגוד לממשלים קודמים, שטענו כי סיוע לאוקראינה הוא חובה מוסרית, טראמפ הציב נוסחה חדשה: ארה”ב לא תעניק סיוע ללא תמורה, אלא תשקיע תמורת שליטה חלקית או רווח עתידי.

הגישה עוררה התנגדות בממסד הדיפלומטי המסורתי, אך בפועל, יצרה מודל שותפות המבוסס על עקרונות עסקיים – ולא על רגשות. התוצאה: לא מכירה של משאבים אוקראיניים, אלא בניית מודל כלכלי שמייצר רווח הדדי.

מסר אסטרטגי כפול: לרוסיה ולסין

להסכם יש גם משמעויות גיאו-פוליטיות חדות. מצד אחד, נשלח מסר ברור למוסקבה: אוקראינה לא רק שורדת בזכות תמיכה מערבית – היא בונה עצמאות כלכלית שתחזק את עמדתה לאורך זמן. מצד שני, מדובר באיתות ישיר לסין – שהפכה למעצמה מונופוליסטית בתחום המינרלים – כי ארה”ב מגבשת אלטרנטיבות אמיתיות להגמוניה שלה בשוק.

שינוי מגמה בוושינגטון: מהומניטריות לפרגמטיזם

העסקה משקפת גם שינוי במפת הפוליטיקה האמריקאית הפנימית. במקום קרע בין תומכי אוקראינה לבין הרפובליקנים הביקורתיים, נרשם כעת קונצנזוס חדש: שותפות כלכלית עם אוקראינה מהווה אינטרס לאומי, ולא רק שליחות מוסרית. ייתכן שהמהלך יסייע לטראמפ לאחד סביבו את המפלגה, ולהוכיח כי אפשר לתרגם מדיניות חוץ לרווח פוליטי וכלכלי גם יחד.

סיכום: עסקת מינרלים, מודל חדש לדיפלומטיה עולמית

ההסכם בין ארה”ב לאוקראינה הוא הרבה מעבר לעסקת סחורות. הוא מבטא מודל חדש: תמיכה צבאית לא ניתנת עוד כנדבה, אלא כהשקעה שמניבה תשואה. השותפות הזו עשויה להפוך לתקדים עבור מדינות נוספות – במזרח אירופה, באפריקה ובאמריקה הלטינית – שמעוניינות לפתח את משאביהן תוך שמירה על ריבונות כלכלית.

עבור הממשל האמריקאי, מדובר בכלי מדיניות חוץ חדש – שקוף, מבוסס ערך, ומוטה תוצאה. עבור אוקראינה, זהו צעד משמעותי בדרך לחוסן כלכלי ושיקום לאומי. ועבור העולם כולו – זו עדות לכך שמודלים מסורתיים של סיוע נמצאים בפאזה של טרנספורמציה עמוקה.