מדוע רכישת האג״ח של משרד האוצר לא הצליחה להעניק הקלה בריביות המשכנתאות?

רכישת האג״ח בהיקף $6 מיליארד שביצע משרד האוצר האמריקאי נועדה לסייע בייצוב שוק האג״ח הממשלתיות ולהפעיל לחץ כלפי מטה על התשואות לטווח ארוך. במקום זאת, תשואות אג״ח האוצר המשיכו לעלות ביום חמישי, כאשר תשואת האג״ח ל-10 שנים הגיעה לזמן קצר לרמה הגבוהה ביותר זה כשלוש שנים.

עבור רוכשי בתים פוטנציאליים ובעלי בתים השוקלים למחזר משכנתא, תגובת השוק הייתה מאכזבת במיוחד. ריביות המשכנתאות עלו במקום לרדת. לפי Freddie Mac, הריבית הממוצעת למשכנתא בריבית קבועה ל-30 שנה עמדה על 6.76% בשבוע שהסתיים ביום רביעי, בעוד שסקרי מלווים עדכניים יותר הראו שהריביות כבר עלו מעל 7%.

האירוע ממחיש את המגבלות של התערבות משרד האוצר כאשר לחצים אינפלציוניים ופיסקליים רחבים יותר דוחפים את עלויות המימון כלפי מעלה.

הביקוש לרכישה החוזרת היה נמוך מהצפוי

שר האוצר האמריקאי Scott Bessent דחה את הטענה שהפעולה לא הצליחה, וטען כי היקף החוב הקטן יחסית שהוצע לרכישה חוזרת הוכיח שהמשקיעים לא מיהרו למכור את החזקותיהם באג״ח האוצר לטווח ארוך.

לדברי Bessent, משרד האוצר קיבל הצעות בהיקף של כ-$10 מיליארד בלבד, לעומת כ-$20 מיליארד במהלך פעולה טיפוסית. מכיוון שהממשלה רוכשת רק אג״ח שעומדות בקריטריונים שלה מבחינת תמחור, מאגר ניירות הערך הזמין המצומצם הגביל את היקף לחץ הקנייה שנוצר בעקבות הפעולה.

מנקודת מבט שוקית, להבחנה הזו יש חשיבות. רכישה חוזרת יכולה להגדיל באופן זמני את הביקוש לאג״ח האוצר ולדחוף את התשואות כלפי מטה. אולם כאשר מוצעות למכירה פחות אג״ח מהצפוי, השפעת הביקוש נחלשת בהתאם, והכוחות הרחבים יותר בשוק הם שקובעים את כיוון התשואות.

הנפט והאינפלציה גוברים על מאמצי המדיניות

גורם מרכזי נוסף שפועל נגד ירידת התשואות הוא העלייה האחרונה במחירי האנרגיה. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים להעלות את ציפיות האינפלציה באמצעות התייקרות עלויות ההובלה והייצור ברחבי הכלכלה.

גם מדד מחירי היצרן האחרון תרם ללחץ. Mortgage News Daily ייחס חלק מהעלייה האחרונה בריביות המשכנתאות לעלייה במחירי הנפט ולתגובה השלילית של השוק לנתוני האינפלציה במחירי היצרן.

מצב זה יוצר סביבה מורכבת עבור קובעי המדיניות. משרד האוצר יכול להשפיע על דינמיקת ההיצע והביקוש של החוב הממשלתי, אך הוא אינו יכול לבטל באופן ישיר לחצים אינפלציוניים שמקורם בשוקי האנרגיה או בעליות מחירים מתמשכות.

הגירעונות הפיסקליים נותרו אתגר מבני

תשואות אג״ח האוצר לטווח ארוך מושפעות גם מהחששות בנוגע למצב הפיננסי של ממשלת ארה״ב. הגירעון הפדרלי נותר משמעותי, בעוד שהמשך ההלוואות של הממשלה מוסיף להיצע אג״ח האוצר שהמשקיעים צריכים לספוג.

Anthony Chan, כלכלן לשעבר ב-J.P. Morgan, טוען כי הפחתות מתונות בגירעון לא יספיקו כדי ליצור התבססות פיסקלית משמעותית. מנקודת מבטו, מדיניות שמגדילה את ההוצאה הממשלתית עלולה לסבך עוד יותר את התחזית לשוק האג״ח, באמצעות הגדלת צורכי המימון העתידיים.

הרקע הפיסקלי הזה מסייע להסביר מדוע רכישה חוזרת קטנה יחסית מצד משרד האוצר אינה צפויה לשנות לבדה באופן מהותי את עלויות המימון לטווח ארוך.

מדוע ריביות המשכנתאות קשורות באופן הדוק לתשואות האוצר?

תשואת אג״ח האוצר האמריקאי ל-10 שנים היא מדד ייחוס חשוב לריביות המשכנתאות בארה״ב. Chan מעריך כי הפער הממוצע בין הריבית על משכנתא ל-30 שנה לבין תשואת אג״ח האוצר ל-10 שנים עמד על קרוב ל-200 נקודות בסיס במהלך השנה האחרונה.

כתוצאה מכך, אם תשואת האג״ח ל-10 שנים תישאר גבוהה, ריביות המשכנתאות צפויות להישאר תחת לחץ, אלא אם הפער ביניהן לבין תשואת האוצר יצטמצם באופן משמעותי. כאשר ה-Federal Reserve צפוי גם לשקול העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס, הסביבה בטווח הקצר מציעה הקלה מוגבלת בלבד ללווים.

Bessent מתכנן התערבות נוספת בשוק האג״ח

משרד האוצר אינו זונח את המאמצים להשפיע על עלויות המימון לטווח ארוך. Bessent מתכנן לרכוש לפחות $4 מיליארד נוספים באג״ח האוצר לטווח של 20 עד 30 שנה בעוד שבועיים, ובכך מאותת כי בכירים בממשל עדיין מודאגים מתפקודו ומיציבותו של החלק הארוך בעקום האג״ח.

Bessent טוען כי מחירי האנרגיה הפכו לגורם חשוב באופן חריג בתשואות אג״ח האוצר, ורואה בסביבה הנוכחית זעזוע היצע הקשור לעימות עם איראן. להערכתו, השווקים יעברו בסופו של דבר מעבר לשיבוש הנוכחי.

לעת עתה, עם זאת, לווים בשוק המשכנתאות עדיין מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות. עד שלחצי האינפלציה ייחלשו, מחירי הנפט יתייצבו והמשקיעים יחושו נוח יותר עם התחזית הפיסקלית של ארה״ב, רכישות האג״ח של משרד האוצר לבדן צפויות להתקשות לייצר ירידה מתמשכת בתשואות לטווח ארוך.

רף ה-5% בתשואת אג״ח האוצר ל-10 שנים נותר נקודת מפתח הן עבור שוקי האג״ח והן עבור שוק הדיור. כל עלייה מתמשכת מעל רמה זו עלולה להפעיל לחץ נוסף על נגישות המשכנתאות ועל מגזרים הרגישים לריבית.