השבבים הם אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בכלכלה המודרנית. אפשר למצוא אותם בכל מוצר כמעט – ממכוניות וטלפונים, דרך מזגנים ומכונות כביסה, ועד מחשבים אישיים, מערכות מחשוב ענן, מרכזי הנתונים ואינטרנט של הדברים (IoT) ועוד. לכן זהו שוק מאד מרכזי ומהווה ברומטר חשוב למצב הכלכלה העולמית.  זהו שוק המורכב מסקטורים שונים והתמחויות שונות. אנבידיה לדוגמה מתמקדת רק בעיצוב השבבים ופונה לקבלניות משנה כדי לייצר בפועל, טיוואן סמיקונדקטור לעומת זאת מתמקדת בייצור, אינטל לדוגמה מנסה לרקוד על שתי החתונות – גם עיצוב וגם ייצור.

דוחות חברות השבבים שיצאו לאחרונה מראות על מגמה מעורבת בשוק החשוב הזה כשחלק מהחברות היכו את התחזיות ואחרות אכזבו, אך נראה שהמאכזבות רבות יותר מאלו שהציגו דוחות טובים. אבל לפני שנגיע לדוחות הנוכחיים והמשמעות שלהם בוא ניזכר מה התרחש בשוק הזה בתקופה האחרונה.

בשנים האחרונות החל להיווצר פער בין הביקושים ההולכים וגדלים לשבבים לבין יכולת הייצור שלא התקדמה בקצב כל כך מהיר. בעקבות הקורונה בעיקר אך גם עקב גורמים נוספים כמו עליית מחיר חומרי הגלם והשינוע החל להיווצר מחסור עולמי בשבבים. גם המתיחות מול סין, עוד מתקופת הנשיא טראמפ וגם המתיחות הגאופוליטית סביב שתיים מיצרניות השבבים המובילות בעולם – דרום קוריאה (סמסונג בעיקר) וטיוואן (טיוואן סמיקונדקטור) העלו את החששות ממחסור עולמי. חברות תעשיית הרכב לדוגמה נאלצו להשבית מפעלים ברחבי העולם בגלל המחסור בשבבים ותעשיות נוספות נפגעו, בין השאר תעשיית ההי-טק. את הביקוש לשבבים תידלקו ביקושים אדירים לטלפונים חכמים ומחשבים בתקופות הקורונה בה האנושות עברה ללמוד, לעבוד ולחיות חיי חברה דרך מסכים.

החל מרדף עולמי אחר שבבים שהביא לזינוק במחירם כשהחברות המייצרות לא עומדות בביקושים ומכריזות על תוכניות השקעה ענקיות וגם המחירים קפצו לשמיים.

אולם מתברר שברבעון האחרון נפלו לפתע הביקושים והייצור נפגע מה שהביא לירידה חדה בהכנסות של חברות השבבים. אם נסקור בקצרה את הדוחות של החברות המרכזיות, אנבידיה, אינטל ומיקרון הציגו דוחות חלשים ותחזיות נמוכות, ואילו AMD, למרות דוחות טובים יחסית ירדה לאחריהן בגלל הורדת תחזיות להמשך. רק “בית החרושת” העולמי של השבבים, חברת טיוואן סמיקונקטור הציגה דוחות טובים יחסית שהשוק אהב.

מה הסיבה לאכזבה מהמכירות של ענקיות השבבים ומהצפי להמשך? ישנן כמה סיבות לכך, והן משתנות מחברה לחברה. אחת הסיבות שמשותפת לכמעט כל החברות בתחום היא הירידה במכירות המחשבים האישיים ומכשירי הסלולרי בתקופה שלאחר המגפה. כפי שכתבנו קודם לכן, בזמן הקורונה נוצרו ביקושי שיא למכשירים הללו, אך מחשב אישי או טלפון הוא לא דבר שקונים כל שנה, ולאחר שהרבה מאד לקוחות קנו מחשבים אישיים השוק הגיע לרוויה מסוימת ונרשמה צניחה בביקוש. הדבר בא לידי ביטוי גם בדוחות של חברות מתחומים אחרים – מיקרוסופט ואפל בין השאר הציגו האטה בצמיחה או אפילו ירידה במכירת המחשבים האישיים והטלפונים החכמים מתוצרתם. אינטל מיקרון אנבידיה ו-AMD – כולם דיווחו על האטה או ירידה בסגמנטים הקשורים למחשבים אישיים או טלפונים.

סיבה נוספת קשורה ספציפית לדוחות אנבידיה. החברה הציגה צמיחה מדהימה בשנים האחרונות תוך כדי התרחבות לסגמנטים רווחיים וצומחים כמו כרטיסים גרפיים לגיימינג, מרכזי נתונים, שבבים לתעשיית הרכב ועוד. הצמיחה האדירה כמעט הכניסה את החברה למועדון הטריליון – חברות בעלות שווי שוק של טריליון דולר. והנה, החברה הוציאה תחזית הכנסות חלשה במיוחד לרבעון השני והשלישי שהפתיעה את השוק לרעה. החברה ייחסה את הירידה הצפויה בהכנסות לחולשה בשוק הגיימינג שהיה אחד ממנועי הצמיחה, אולם אנליסטים מייחסים את הירידה הזו גם לגורם אחר. כורי הקריפטו, בעיקר של מטבע האת’ריום השתמשו בכרטיסים העוצמתיים הללו כדי לבצע את פעולת הכרייה שדורשת כוח חישוב רב. כעת צפויה רשת האת’ריום לעבור לשיטת עבודה אחרת (הוכחת אחזקה) שדורשת הרבה פחות כוח חישוב מה שמוריד בחדות את הביקושים לכרטיסים של אנבידיה, וגם מוציאה לשוק הרבה כרטיסים יד שניה שיוצאים משימוש הכורים. גם הירידות הכלליות בשוק הקריפטו הורידו את כדאיות פעולות הכרייה והביאו לירידה בביקושים.

נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון בנוגע לתחום השבבים היא שזהו שוק מאד מחזורי. המצב הזה נגרם מהעובדה שבניית מפעלים נמשכת זמן רב ועולה הרבה מאד כסף. החברות מתעכבות מלהקים מפעלים חדשים עד שנוצר מחסור שגורם לעליית מחירים, ואז הן נזכרות להשקיע מחדש בהקמת מפעלים חדשים ובמשך כמה שנים יש סייקל חיובי עם מחירים גבוהים. עם גמר הקמת המפעלים נוצר בבת אחת עודף היצע שגורם לירידה במחירים ואז נוצר שוב מחסור שמביא לעליה במחירים וחוזר חלילה.

פה נכנס גורם נוסף. המתיחות הגיאופוליטית שמאיימת על מרכזי ייצור השבבים הגדולים בעולם – דרום קוריאה מאויימת מצד צפון קוריאה, וטיוואן מאוימת מצד סין – כמו גם התחרות עם סין שמנסה לפתח בעצמה תעשיית שבבים עצמאית דוחף את העולם ל”מלחמת שבבים”. בארצות הברית אושר תקציב מיוחד לבניית מפעלי שבבים בהיקף של 52 מיליארד דולר. על אף שזה נשמע סכום גדול, לא מדובר בסכום “שובר שוק” בתעשייה שלכל אחת מהחברות הגדולות ישנה תוכנית השקעה בהיקף עשרות מיליארדים בשנה. לשם השוואה גם בטיוואן אושרה תוכנית בשיתוף עם הממשלה בהיקף 120 מיליארד דולר, וגם באירופה ישנן תוכניות השקעה ליצירת עצמאות בתעשיית השבבים. הממשלות מבינות במקרה הזה שהשבבים הם אחד מה”משאבים” החשובים ביותר בתעשייה המודרנית וכל מדינה רוצה להגן על הגישה למשאב הזה שמחסור בו יוצר כל כך הרבה בעיות ייצור כפי שראינו בשנה שעברה.

לסיכום, מדובר בשוק שנמצא כעת בתקופת שפל מסוימת כשהחברות המרכזיות הציגו דוחות חלשים, אולם מדובר בשוק חיוני ביותר, שמקבל תמריצים ממשלתיים ובסופו של דבר למעט אירועים מקריים כמו הרוויה הזמנית בתעשיית המחשוב או השינויים בשוק הכרייה, מדובר בשוק שצומח באופן עקבי. נראה שלטווח ארוך השוק יחזור בסופו של דבר לצמיחה שמאפיינת אותו לאורך עשורים.