היחסים הכלכליים בין ארצות הברית לקנדה, שתי שותפות סחר מרכזיות, עמדו לאחרונה בפני מבחן משמעותי. במוקד המשבר עמד מס השירותים הדיגיטליים (DST) שהטילה קנדה על חברות טכנולוגיה אמריקאיות. מס זה, שנכנס לתוקפו ביוני 2024, הפך במהרה למוקד חיכוך חריף, שהוביל לצעדים דרסטיים מצד ממשל טראמפ. אולם, בתפנית דרמטית שאירעה בסוף השבוע האחרון של יוני 2025, הודיעה קנדה על ביטול המס, צעד שנועד להכשיר את הקרקע לחידוש שיחות הסחר ולמנוע הידרדרות נוספת ביחסים הבילטרליים. מה עומד מאחורי ההחלטה הקנדית, וכיצד היא צפויה להשפיע על עתיד הסחר בין שתי המדינות?

מס השירותים הדיגיטליים: עור ברווז בין בנות ברית

מס השירותים הדיגיטליים הקנדי חייב עסקים גדולים, מקומיים ובינלאומיים כאחד, בתשלום של 3% על הכנסות שנצברו מפעילות מקוונת עם משתמשים בקנדה. תנאי הסף להחלת המס כללו היקף הכנסות גלובלי משמעותי. מטרת המס, כפי שהוצהר, הייתה להבטיח שחברות טכנולוגיה ענקיות, רבות מהן אמריקאיות כדוגמת אמזון, מטא, גוגל ואפל, ישלמו חלקן הוגן ממסים על רווחים המופקים מפעילותן בשוק הקנדי. עם זאת, ממשל טראמפ ראה במס זה אפליה בוטה נגד חברות אמריקאיות וכינה אותו “מס שערורייתי”.

נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, הגיב בחריפות להחלת המס. ביום שישי, 27 ביוני 2025, הוא הודיע על הפסקת כלל שיחות הסחר עם קנדה, וציין במפורש את מס השירותים הדיגיטליים כסיבה המרכזית לכך. טראמפ אף השווה את המהלך הקנדי לצעדים דומים שננקטו על ידי האיחוד האירופי, אשר גם הם נמצאים תחת ביקורת אמריקאית. באיום מפורש, ציין הנשיא כי ארצות הברית תודיע לקנדה בתוך שבעה ימים אילו תעריפים יוטלו עליה על מנת לנהל עסקים עם ארה”ב. איומים אלו הדגישו את חומרת המצב ואת הנחישות האמריקאית להגן על האינטרסים של חברותיה.

תפנית בעלילה: ביטול המס וחידוש המשא ומתן

לאור המתיחות הגוברת והאיום בהחרפת צעדי הסחר, הודיעה ממשלת קנדה בערב יום ראשון, 29 ביוני 2025, על ביטול מס השירותים הדיגיטליים. בהודעה רשמית, צוין כי הצעד ננקט “בציפייה להסדר סחר מקיף ומועיל הדדית עם ארצות הברית”. יתרה מכך, ממשלת קנדה אישרה כי איסוף המס, שנועד להתחיל ב-30 ביוני 2025, יופסק, וכי חקיקה לביטול חוק מס השירותים הדיגיטליים נמצאת בהכנה.

החלטה זו פתחה מחדש את הדלת לדיאלוג. ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, ונשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, סיכמו כי הצדדים יחדשו את המשא ומתן במטרה להגיע להסכם עד 21 ביולי 2025. מועד יעד זה משקף את הדחיפות ואת הרצון ההדדי להגיע לפתרון מהיר ויציב. ההודעה על חידוש השיחות מגיעה לאחר פגישתם של שני המנהיגים בוועידת ה-G7 בקנאנאסקיס, אלברטה, ב-16 ביוני 2025, שם סוכם כי יש לסכם הסכם כלכלי חדש בתוך 30 יום. אולם, החלת המס הקנדי כמעט וטרפדה הסכמה זו.

ההקשר הרחב: יחסי סחר מורכבים

יש לזכור כי ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של קנדה, וקנדה היא היבואנית הגדולה ביותר של יצוא אמריקאי ואחת משלושת המקורות העיקריים ליבוא לארה”ב. נתונים אלו מדגישים את החשיבות הקריטית של יחסי סחר יציבים בין שתי המדינות. למרות זאת, יחסים אלו לא תמיד חלקים. ממשל טראמפ, עוד לפני פרשת מס השירותים הדיגיטליים, הטיל מכסים של 50% על פלדה ואלומיניום קנדיים באפריל 2025, צעד שפגע בתעשיות קנדיות מסוימות. טראמפ אף טען בעבר כי קנדה “מדינה קשה מאוד למסחר עמה”, והאשים אותה בהטלת תעריפים של עד 400% על מוצרי חלב אמריקאים – טענה שנויה במחלוקת.

הדינמיקה הזו מצביעה על פוטנציאל לחיכוכים מתמשכים, גם אם משבר מס השירותים הדיגיטליים נפתר זמנית. שאלות עקרוניות בנוגע לאופן מיסוי חברות טכנולוגיה גלובליות ממשיכות להעסיק מדינות רבות, והפתרונות המוסכמים במסגרת ה-OECD טרם יושמו באופן מלא.

מבט קדימה: האתגרים וההזדמנויות

ביטול מס השירותים הדיגיטליים על ידי קנדה הוא ללא ספק צעד בונה אמון, המאפשר את חידוש שיחות הסחר בין שתי המדינות. המשא ומתן הקרוב, שצפוי להימשך עד 21 ביולי 2025, יהווה הזדמנות עבור קנדה וארה”ב לגבש הסכם סחר מקיף שיפתור לא רק את סוגיית המס הדיגיטלי, אלא גם התנגשויות פוטנציאליות נוספות. עבור קנדה, הסכם כזה יסייע בהסרת אי הוודאות הכלכלית ויבטיח את המשך זרימת הסחורות והשירותים לשוק האמריקאי העצום. עבור ארצות הברית, השגת הסכם עם שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה תהווה הישג דיפלומטי וכלכלי, ותצמצם את החשש מפני הטלת מכסים הדדיים שיפגעו בכלכלה האמריקאית.

עם זאת, האתגרים עדיין קיימים. נחישותו של טראמפ להגן על תעשיות אמריקאיות, בשילוב עם אינטרסים קנדיים ייחודיים (כמו תעשיית החלב), עלולים להקשות על המשא ומתן. בנוסף, הדיון הרחב יותר סביב מיסוי חברות טכנולוגיה עולמיות, שאינו ייחודי ליחסים בין ארה”ב לקנדה, צפוי להמשיך ולהעסיק את הקובעים במדיניות הכלכלית הבינלאומית. הצלחת המגעים הקרובים תשמש אינדיקטור חשוב ליכולתן של שתי המעצמות לנהל את המחלוקות הכלכליות ביניהן בדרך דיפלומטית, תוך שמירה על יחסי סחר חיוניים. ההתפתחויות בימים הקרובים יהיו קריטיות לקביעת המגמה העתידית של הסחר בין ארה”ב לקנדה.