ביום שני ה – 7/5/22 יצאו שר התקשורת וראש מערך הסייבר הלאומי בהצהרה משותפת על רקע מתקפות סייבר חמורות כנגד אתרי אינטרנט ישראלים חשובים. מלשון ההצהרה עולה כי ספקיות התקשורת יחויבו לעמוד בסטנדרטים שיקבע מערך הסייבר הלאומי, הגנה זו תהווה מעין “כיפת ברזל למשק כולו”. על רקע מספר מתקפות סייבר שהתרחשו לאחרונה עדכנו שר התקשרות וראש מערך הסייבר הלאומי כיצד שורת צעדים שחברות תהיינה מחויבות לנקוט בהן יחזקו את רמת ההגנה ויבטיחו הגנה אקטיבית אופטימלית מפני מתקפות סייבר שאין ספק שעוד תבואנה. 

מדינת ישראל סובלת מאלפי מתקפות סייבר

שר התקשורת יועז הנדל הסביר כי מדינת ישראל, לאור האויבים הרבים שיש לה, סובלת מאלפי מתקפות סייבר שאולי אינן יכולות לגרום להרג ולנזקי גוף כמו מתקפות טרור קונבנציונאליות אולם הן בהחלט יכולות לגרום נזק כלכלי חמור ולפגוע בשגרת החיים. ככל שהתלות שלנו בדיגיטציה גובר כך גדל הפוטנציאל למתקפה מוצלחת שתגרום נזקים חמורים לא רק לעורף הישראלי אלא גם לחזית הכלכלית. לדברי השר נדרשת תכנית פעולה כוללת להעלאת רמת המוכנות הלאומית כנגד מתקפת סייבר. התקיפות האחרונות הראו כיצד ישנם גורמים המזהים את תשתיות התקשורת כיעד מועדף בדרך ליעדים אסטרטגיים. משרד התקשורת החליט להטיל חובה על חברות התקשורת להצטייד ביכולת זיהוי, בלימה והתאוששות ממתקפות סייבר כגון אלה שכבר ראינו ואחרות. רק מוכנות כזו תבטיח ששירותי התקשורת שהציבור בישראל למד לקחת כמובן מאליו יישמרו בכל מצב ולא יינזקו כתוצאה ממתקפת סייבר. 

יוזמה משותפת שתצעיד את רמת ההגנה קדימה

ראש מערך הסייבר, גבי פורטנוי, אמר כי היוזמה המשותפת של משרד התקשורת ומערך הסייבר הלאומי הוא לא פחות מכיפת ברזל למשק כולו. מדובר ביוזמה אשר תצעיד את רמת ההגנה קדימה ותבטיח שכבת הגנה אופטימלית כנגד כל סוג של מתקפת סייבר.
לסייבר אין גבולות ולכן שיתוף פעולה כגון זה המתגבש הפעם הוא הכרחי. בחודש אפריל ראינו התגברות משמעותית של גלי מתקפות סייבר שמטרתן יצירת עומס מלאכותי על אתרים מרכזיים כך שיקרסו. ספקיות התקשורת צריכות לספק את קו ההגנה הראשון אשר ישפר מאוד את יכולתם של לקוחותיהם למנוע פגיעה בשירותים שהם מציעים לציבור. 

מגבשים תכנית הגנה ישראלית כוללת 

שיתוף הפעולה המתוכנן בין משרד התקשורת ומערך הסייבר הלאומי יתחיל בגיבוש תכנית הגנה מקיפה הכוללת הגנה על רשת התקשורת ושילוב מנגנוני ניטור, פיקוח ובקרה המאפשרים לבסס תמונת מצב עדכנית של הגנת הסייבר תוך הבטחת פרטיות המידע, זמינות השירותים ושלמות הנתונים. עוד כוללת התכנית הטמעת מערכות הגנה למניעת חדירות ושמירה על עדכניות ורלוונטיות שלהן. לבסוף, במקרה של מתקפה ההתמודדות עמה תכלול זיהוי האירוע, הכלתו, התאוששות ממנו וחזרה לשגרה תוך ביצוע סריקות לזיהוי חולשות אבטחת מידע ותיקונן. 

האחריות לגיבוש התכנית הכוללת נופלת על כתפי המנהלים במשרד התקשורת ובמערך הסייבר הלאומי, מנכ”ל משרד התקשורת וראש מערך הסייבר הלאומי יעמדו בראש ועדת היגוי ליישום בפועל של התכנית. אחד הדברים הראשונים שיש לתת עליהם את הדעת הוא יצירת מנגנוני דיווח ונהלים להעברת מידע בתוך הארגון ומחוצה לו. בהמשך יש צורך בהטמעה ותרגול התכנית בדרג ניהולי, בקרב העובדים וגם אצל ספקים וקבלי משנה. משרד התקשורת מעמיד את יישום התכנית כתנאי עבור חברות תקשורת המעוניינות לקבל רישיונות פעולה. 

“חלון ראווה”, “קו רקיע”, “סייברנט”, “מגדלור” ועוד

מערך הסייבר הלאומי מקדם מזה כמה שנים מערכות שונות שמטרתן הגנה על המשק הישראלי מפני מתקפות סייבר. בין היתר ניתן להזכיר את מערכת “חלון ראווה” הבוחנת את מידת היערכותם של ארגונים, מערכת “קו רקיע” לצמצום חשיפה למתקפות, מערכת “סייברנט” לשיתוף דיווחים אודות מתקפות סייבר ומערכות כגון “מגדלור” ו”יובל” שתפקידן לספק הגנה לארגונים מסוגים שונים (אתרים ממשלתיים, עסקים מכל הגדלים ועוד). במקביל מוקמת מעבדת ICS לאומית המתמחה בהגנת סייבר של גופים תעשייתיים, הגנת סייבר בתעופה אזרחית, פרויקט “הרקולס” למיפוי מערך התעופה בכלל, מערכות להגנה על טכנולוגיות בינה מלאכותית ועוד. 

אביב פרוינד

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.