ביום ראשון, 27 ביולי 2025, הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הסכם סחר משמעותי עם האיחוד האירופי, לאחר משא ומתן אינטנסיבי שהתנהל בצל איום במכסים בגובה 30% שהיה אמור להיכנס לתוקף ב־1 באוגוסט. ההסכם שהושג ברגע האחרון כלל הטלת מכס אחיד של 15% על מרבית הסחורות האירופיות המיועדות לארה”ב, לצד התחייבות מצד האיחוד לרכוש אנרגיה אמריקאית בסך 750 מיליארד דולר ולהשקיע 600 מיליארד דולר נוספים בארצות הברית מעבר לרמות ההשקעה הנוכחיות. העסקה, שכונתה על ידי טראמפ “הגדולה ביותר אי פעם”, התקבלה במידה מסוימת של רווחה בקרב מנהיגי האיחוד, אך עוררה גם חשש לגבי משמעויותיה ארוכות הטווח על המסחר הבין-יבשתי.

עסקה שמחליפה עימות: פרטי ההסכם

על פי ההודעה המשותפת של טראמפ ונשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, ההסכם קובע כי מרבית הסחורות האירופיות יישאו במכסים בגובה 15% – כולל רכבים, מוצרי צריכה ומזון תעשייתי. עם זאת, חלק מהמוצרים, בהם כלי טיס, רכיבים לתעשייה האווירית, תרופות וכימיקלים, קיבלו פטור זמני או קבוע מהמכסים החדשים. המשמעות היא הסדרה חלקית, אך לא מלאה, של יחסי הסחר.

שיעור המכס שנקבע גבוה מהשיעור של 10% שהאיחוד קיווה לו, אך נמוך מהמכסים שהיו עלולים להיות מוטלים ללא הסכם – דבר שאיפשר לשני הצדדים להציג את התוצאה כניצחון פוליטי וכלכלי.

מה קיבלה ארה”ב?

מלבד המיסים, ההישג המרכזי עבור טראמפ הוא התחייבות ברורה של האיחוד לרכוש אנרגיה אמריקאית (נפט וגז טבעי נוזלי) בהיקף כולל של 750 מיליארד דולר. המהלך נועד בין היתר לצמצם את התלות האירופית ברוסיה, לסייע לתעשיית האנרגיה האמריקאית, ולחזק את מעמדו של טראמפ במדינות הפקת אנרגיה בארה”ב כמו טקסס, לואיזיאנה ופנסילבניה.

בנוסף לכך, האיחוד התחייב להשקעות נוספות של 600 מיליארד דולר בארה”ב – ככל הנראה דרך תאגידים אירופיים שישיקו מפעלים, מרכזי מו”פ, ותשתיות לוגיסטיות בשוק האמריקאי. טראמפ אף טען שהאיחוד התחייב לרכישת ציוד צבאי “במאות מיליארדים”, אף שלא פירט באילו חוזים מדובר.

תגובת האיחוד: פשרה, לא כניעה

למרות הפשרה, הצהרות מטעם מנהיגי אירופה הדגישו כי ההסכם רחוק מלהיות אידיאלי עבור הגוש. ראש ממשלת אירלנד מייקל מרטין טען שההסכם מביא “בהירות ויכולת חיזוי”, אך ציין שמדובר במכסים גבוהים יותר מהמוכר – מה שיקשה על הסחר הדו־צדדי.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הדגיש את החשיבות של ההסכם לתעשיית הרכב המקומית, שכן המכסים על רכבים הופחתו מ־27.5% ל־15% בלבד – שיפור ניכר. גם ראש ממשלת הולנד, דיק שוף, הביע הסתייגות מהחלת מכסים בכלל, אך בירך על הימנעות מהתנגשות ישירה עם וושינגטון.

הממשלה האיטלקית, בהובלת ג’ורג’ה מלוני, פרסמה הודעה רשמית שמגדירה את ההסכם ככזה שמסייע לייצוב היחסים הבין-אטלנטיים. באיטליה אף ציינו כי כל עוד שיעור המכס החדש אינו מצטבר עם מכסים קודמים – אלא מחליף אותם – הרי שמדובר במצב “בר קיימא”.

רקע כלכלי: יחסי סחר מורכבים

נכון לשנת 2024, היקף הסחר הכולל (סחורות ושירותים) בין ארה”ב לאיחוד האירופי עמד על כ-1.97 טריליון דולר. האיחוד נהנה מעודף בסחר בסחורות מול ארה”ב, אך רשם גירעון בתחום השירותים – בעיקר בגלל תשלומים על טכנולוגיה, זכויות יוצרים, שירותים פיננסיים ופלטפורמות דיגיטליות.

העודף הכולל של האיחוד מול ארה”ב הוערך ב-50 מיליארד אירו בשנה שעברה. הפער הזה עמד בלב הטענות של טראמפ בנוגע ל”חוסר הדדיות”, והוא שימש בסיס להצגת המכסים החדשים כ”איזון מחדש” של הקשרים הכלכליים.

נקודת מפנה גיאו־פוליטית?

המהלך של טראמפ מעיד גם על תפנית גיאו־אסטרטגית. מצד אחד, הוא מבקש לצמצם את התלות האמריקאית ביבוא מהאיחוד ולהחזיר ייצור מקומי לארה”ב. מצד שני, ההסכם דווקא חושף את התלות האירופית בגז ובציוד צבאי אמריקאי – תלות שהתחדדה במיוחד מאז תחילת המלחמה באוקראינה.

האם מדובר במהלך זמני או בפתיחת עידן חדש של מדיניות תעשייתית ומכסים גלובליים? ייתכן שזו תחילתה של שיטה שיטתית יותר מצד טראמפ: הסכמי סחר שמאזנים גירעונות על ידי מיסוי מוגבר מצד אחד והבטחות לרכש מצד שני.

השלכות צפויות לשוק העולמי

מכסים של 15% עלולים לגרום לעלייה במחירי מוצרים אירופיים בארה”ב – בעיקר בתחום הרכב, המזון, האלכוהול, והלבשה. מנגד, היצוא האמריקאי בתחום האנרגיה עשוי לזכות לדחיפה משמעותית, דבר שיתרום לפעילות באזורים פרו-רפובליקניים בארה”ב.

בשווקים הפיננסיים, מניות חברות אנרגיה אמריקאיות צפויות ליהנות, לצד קבלני ביטחון וחברות תעשייה כבדות. חברות אירופיות שתלויות ביצוא לשוק האמריקאי – במיוחד יצרניות רכב גרמניות ואיטלקיות – עלולות להיפגע.

ההסכם אף עשוי לעורר חששות בקרב מדינות נוספות כמו קנדה, יפן ודרום קוריאה, שמבקשות להימנע מהתמודדות דומה עם מדיניות הסחר האגרסיבית של טראמפ.

מבט קדימה: האם זה סופו של העימות – או רק התחלה?

ההסכם, על אף מימדיו, משאיר שאלות רבות פתוחות: מהו לוח הזמנים להשקעות האירופיות? אילו מוצרים יוחרגו בפועל מהמכסים? האם ההסכם מחייב את כל 27 מדינות האיחוד? ומה צפוי לקרות אם הרפובליקנים יפסידו בבחירות הקרובות?

נראה כי המהלך נועד לחזק את מעמדו של טראמפ כ”עושה דילים”, במיוחד לקראת קמפיין הבחירות הקרוב. באירופה, ההסכם התקבל כנחוץ אך לא בהכרח כמבורך – וכעת נותר לראות האם הצדדים יעמדו במחויבויות שהוכרזו באירוע החגיגי בסקוטלנד.