עיקרי הדברים:

– הבנקים המרכזיים מחזיקים כיום יותר זהב מאשר אג”ח אמריקאיות – שינוי שלא נראה כמעט שלושה עשורים
– הביקוש המתמשך משקף חששות גוברים לגבי רמות החוב של ארה”ב ויציבות הדולר
– מחירי הזהב מטפסים לשיאים חדשים, ומחזקים את מעמדו כנכס רזרבה מרכזי

שווקי ההון הגלובליים חזו השבוע בציון דרך היסטורי כאשר החזקות הזהב של הבנקים המרכזיים עקפו את איגרות החוב של ארה”ב לראשונה מאז 1996. המהלך מדגיש אי־נוחות גוברת בנוגע לתחזית הפיסקלית ארוכת הטווח של ארה”ב ולמערכת הרזרבות הגלובלית, תוך חיזוק המשיכה המתמשכת של הזהב כמאגר ערך. מחיר הזהב בשוק הפיזי נסק לשיאים חדשים, בתמיכת הביקוש מצד בנקים מרכזיים וגידור של משקיעים מפני סיכוני מטבע ושוקי חוב.

הבנקים המרכזיים מאזנים מחדש את הרזרבות

במשך עשורים, איגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב שימשו אבן יסוד בתיקי הרזרבות הגלובליים. עם זאת, החוב האמריקאי – שכבר עבר את רף 34 טריליון דולר – והחששות מחשיפה גיאופוליטית של הדולר, הביאו לפנייה אסטרטגית. לפי נתונים עדכניים, הבנקים המרכזיים מחזיקים כיום יותר זהב מאשר אג”ח אמריקאיות – לראשונה זה כמעט 30 שנה. שינוי מבני זה אינו תגובה קצרה לתנודתיות בשווקים אלא חלק ממגמה ארוכת טווח של גיוון.

כלכלות מתעוררות, בהובלת סין, הודו ורוסיה, היו פעילות במיוחד בהרחבת עתודות הזהב שלהן. באמצעות הגדלת ההחזקות בזהב, מדינות אלה מצמצמות את התלות בנכסים נקובי דולר העלולים להיות חשופים לסנקציות או ללחצים אינפלציוניים. אנליסטים מציינים כי הצטברות זו מתיישבת עם איזון מחדש רחב יותר של הכוח הפיננסי הגלובלי הרחק מהדומיננטיות האמריקאית.

השפעת השוק ותגובת המשקיעים

המעבר לזהב התרחש במקביל למחירים שוברים שיאים. מחיר הזהב בשוק הספוט נסחר השבוע מעל 2,550 דולר לאונקיה, בעוד ששוקי החוזים העתידיים מאותתים על תמיכה חזקה ברמות גבוהות יותר. עבור משקיעים, המסר ברור: הבנקים המרכזיים מאותתים על אמון ארוך טווח במעמדו של הזהב כנכס רזרבה.

שווקי האג”ח, לעומת זאת, מתמודדים עם מציאות מאתגרת יותר. התשואות על אג”ח ל־10 שנים נותרות גבוהות לנוכח ציפיות לגירעונות פיסקליים מתמשכים ולמדיניות ריבית “גבוהה לאורך זמן”. ההעדפה לזהב מצביעה על כך שהבנקים המרכזיים רואים ערך מוגבל בהקצאת הון לאג”ח אמריקאיות, במיוחד כאשר התשואות הריאליות נשחקות תחת סיכוני אינפלציה.

השלכות אסטרטגיות על הפיננסים הגלובליים

לשינוי המבני הזה השלכות מרחיקות לכת. חזרתו של הזהב למרכז תיקי הרזרבות לא רק מאתגרת את מעמדן של איגרות החוב האמריקאיות, אלא גם מעצבת מחדש את יסודות ניהול הנזילות הגלובלית. ירידה בתיאבון לאג”ח עלולה להעלות את עלויות המימון של ארה”ב לאורך זמן, וללחוץ על וושינגטון להציע תשואות גבוהות יותר כדי למשוך קונים.

עבור ישראל וכלכלות קטנות אחרות, ההתפתחות מעלה שאלות קריטיות לגבי אסטרטגיות ניהול הרזרבות. עם מעבר משותף של הבנקים המרכזיים לזהב, התחרות הגלובלית על מתכת יקרה זו עשויה להתעצם, ולהפוך את ההתאמות העתידיות ליקרות יותר. המגמה גם מדגישה את הצורך של קובעי המדיניות להביא בחשבון את הדינמיקה הגיאופוליטית במסגרת המוניטרית שלהם.

בהסתכלות קדימה, עמידותו של שינוי זה תלויה במדיניות הפיסקלית של ארה”ב, ביציבות הגיאופוליטית וביכולתו של הזהב לשמור על אמינותו כהגנה פיננסית. אם הגירעונות יתרחבו עוד יותר והקיפאון הפוליטי יימשך בוושינגטון, העדפת הזהב על פני אג”ח אמריקאיות עלולה להתבסס, ולהאיץ יישור מחדש של הסדר הפיננסי הגלובלי. משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו מקרוב כדי לראות האם מדובר בנקודת מפנה היסטורית או בסטייה זמנית.