המתקפה האמריקאית על מתקנים גרעיניים באיראן ב-23 ביוני הייתה מהסוג שמטלטל שווקים. בשעות שלאחר התקיפה, התקשורת געשה, המפרץ הפרסי בער, וכל העולם הביט דרוך לעבר טהראן. אבל שוק הזהב – אותו נכס מקלט מסורתי שמייצג חשש, הגנה וחוסר ודאות – שמר על קור רוח יוצא דופן. במקום לזנק, מחירי הזהב רשמו ירידה קלה. התגובה הזו חורגת מכללי המשחק הישנים, ומעלה שאלה מטרידה: האם הזהב מאבד מהסטטוס שלו כנכס גידור עולמי, או שמדובר בשינוי זמני בלבד?

מבחן השוק: האם הזהב עדיין נחשב נכס בטוח בעידן של שווקים מחושבים?

הזהב מזוהה מזה אלפי שנים עם ערך, יציבות וביטחון. כשהעולם רועד, המשקיעים בורחים למקלטים – ובמרכזם הזהב. אבל ב-2025, התמונה מתוחכמת בהרבה. העובדה שהתקיפה באיראן לא הביאה עמה זינוק במחירים מרמזת ששוק ההון הגלובלי מתנהל בשיקול דעת שונה. הזהב אמנם נסחר בשווי של כ־3,360 דולר לאונקיה, אך המגמה לאחר התקיפה לא הייתה כלפי מעלה, אלא הפוכה. גם החוזים העתידיים רשמו ירידה קלה. התגובה הזו מנוגדת למה שקרה בעבר באירועים גיאופוליטיים חריפים – לדוגמה, בזמן הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 או במתיחות עם צפון קוריאה, אז הזהב טיפס בחדות בתוך שעות. העובדה שהפעם הוא דווקא נחלש, מראה שהשוק שינה את ההגדרה שלו למושג “סיכון”.

הכוח החדש בשוק: הדולר לוקח את המקום של הזהב כמקלט פיננסי

אם יש גורם מרכזי שמסביר את היחלשות הזהב דווקא בזמן מתיחות, זהו הדולר האמריקאי. המטבע החזק בעולם נהנה בשנה האחרונה מהעלאות ריבית אגרסיביות של הפדרל ריזרב ומהריבית הריאלית הגבוהה ביותר מאז המשבר של 2008. בעוד הזהב לא מניב תשואה, הדולר מניב ריבית. לכן, כשמשקיעים מחפשים היום “מקלט בטוח”, הם פונים לא לאונקיית זהב באפס ריבית – אלא למזומן בדולרים או לאג”ח ממשלת ארה”ב, שנושאות ריבית של כ-5.25%. בנוסף לכך, בניגוד לזהב, הדולר נהנה גם מביקוש פונקציונלי – הוא משמש מטבע עולמי, כלי לסחר, אמצעי הלוואה וכרית נזילות. לפיכך, בזמן סערה, נראה שהשוק העולמי שואל את עצמו לא מה יציב יותר מבחינה סמלית, אלא מה מייצר תזרים ודאות כלכלית אמיתית.

תחושת הסיכון משתנה: משקיעים לא רואים באיראן איום כלכלי מיידי

בחינה מעמיקה יותר של תגובת שוק הזהב מלמדת שאולי לא מדובר באובדן מעמד – אלא בהערכה מחדש של האיום עצמו. השוק לא האמין שהתקיפה תדרדר למלחמה אזורית כוללת, או שתוביל לזינוק עולמי במחירי אנרגיה, מזון ואינפלציה. על אף האיומים האיראניים לחסום את מצרי הורמוז, מחירי הנפט עלו במתינות, והשווקים לא נכנסו להיסטריה. הזהב, כפונקציה של פחד – פשוט לא הופעל. המשקיעים סבורים שכמו בתקיפות קודמות, מדובר באירוע נקודתי, טקטי ומבוקר, ללא פוטנציאל אמיתי לחריגה. העובדה שלא נרשמו נפגעים רבים ושארה”ב הקפידה להעביר מסרים מרגיעים, ככל הנראה שכנעה את המשקיעים שהעולם לא על סף הסלמה. במילים אחרות: זה לא שהזהב איבד את ערכו, אלא שהשוק לא באמת פחד.

המרווח בין זהב למציאות: כשהציפיות כבר מתומחרות מראש

סיבה נוספת לחולשת הזהב עשויה להיות תמחור יתר של תחושת הסיכון מראש. שוק הזהב כבר נהנה מעלייה ממושכת בחודשים האחרונים, בין היתר בגלל המתיחות במזרח התיכון, האיומים הגלובליים מצד רוסיה וסין והחשש מהאטה בארה”ב. כאשר הסיכון הופך לחלק בלתי נפרד מהנרטיב השוקי, התגובה לאירועים נקודתיים נחלשת. מה שנחשב פעם לאירוע בלתי צפוי – תקיפה באיראן – הפך כבר לציפייה שגרתית. לכן, התגובה הייתה “Sell the news” – מצב שבו השוק מתקן לאחר שכבר תימחר מראש את הסיכון. ייתכן שהמשקיעים פשוט ניצלו את הרעש התקשורתי כדי לממש רווחים לאחר עלייה ממושכת.

מבחן האינפלציה: האם הזהב עדיין מגן בעת עליית מחירים?

אחד מתפקידי המפתח של הזהב הוא להיות שומר סף מפני אינפלציה. אך ב-2025, עם תחזיות להורדת ריבית רק לקראת סוף השנה, ועל אף חששות מהתייקרות באנרגיה, המשקיעים עדיין לא מתמחרים אינפלציה חדשה. הם סבורים שהפדרל ריזרב ימשיך לשלוט בקצב המחירים, ושההסלמה לא תחלחל לנתונים הכלכליים העולמיים. כך, כל עוד החשש לאינפלציה נותר מתון, הזהב לא מקבל זריקת עידוד. להפך – התחזקות הדולר נוטה לדחוק את מחירי הזהב מטה, בעיקר בקרב משקיעים זרים שצריכים לשלם יותר במטבע מקומי.

המשמעות למשקיעים: זהב הופך פחות תגובתי, אך לא פחות חשוב

התנהגות הזהב לאחר תקיפת איראן לא צריכה להיחשב כסימן לחולשה בסיסית, אלא כסימן לבגרות פיננסית של השווקים. הזהב אולי לא מגיב בפראות לכל אירוע גיאופוליטי – אבל הוא ממשיך לשמש עוגן השקעה לטווח ארוך, במיוחד מול שחיקה מטבעית וסיכונים מבניים בכלכלה העולמית. הנפח ההולך וגדל של זהב בקרב בנקים מרכזיים (כולל בסין, רוסיה והודו) מעיד על כך שהזהב חוזר לתפקד כנכס אסטרטגי, לא רק כהימור ספקולטיבי. בנוסף, ככל שתחזיות לשינוי מגמה בריביות יתממשו, והסיכון המוניטרי יגבר, הזהב עשוי להפתיע דווקא כשהשוק ירדם בשמירה.

סיכום: הזהב אולי שקט – אבל הוא לא עזב את הזירה

התגובה המתונה של הזהב לאירוע התקיפה באיראן אינה מעידה על קץ תפקידו בשווקים – אלא על התפתחות במערכת היחסים בין פחד, תשואה וציפיות. המשקיעים של 2025 חושבים אחרת: הם לא בורחים לזהב על כל זעזוע, אלא בוחנים את עומק הסיכון, את פוטנציאל ההסלמה, ואת האפשרויות האלטרנטיביות. ועדיין, בשווקים שבהם ריביות עשויות להשתנות, אינפלציה עלולה להתפרץ, וגיאופוליטיקה נשארת בלתי צפויה – הזהב שומר על קסמו, גם אם הוא עושה זאת בשקט.