הפד מוריד, ישראל נשארת יציבה

לאחר שהפדרל ריזרב הוריד את הריבית ל־4.25% וצופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה, ארה”ב נכנסה למגמת הקלה מוניטרית ברורה. בישראל, לעומת זאת, הריבית נותרת ברמה של 4.5% מאז ינואר 2024, אז בוצעה הפחתה אחת בלבד של 0.25%. המשמעות: לראשונה מזה יותר מעשור, הריבית בישראל גבוהה מזו שבארה”ב – פער שעשוי להגיע ל־0.75% ואף יותר עד סוף השנה.

פער כזה מושך הון זר, מחזק את השקל ומוזיל עלויות יבוא, אך במקביל פוגע בכדאיות היצוא ועלול להביא להאטה כלכלית אם יישמר לאורך זמן.

ההשלכות על השקל, האג”ח והציבור

פערי הריביות משפיעים על כלל המשק:

• שער החליפין: שקל חזק נתפס כיתרון לצרכנים, אך מקשה על היצואנים ופוגע ברווחיותם.
• שוק האג”ח: אג”ח מדינה עם תשואה גבוהה הופכות לאטרקטיביות יותר, מה שמעלה את מחירן ומוריד את התשואות.
• משקי הבית והעסקים: נוטלי משכנתאות ועסקים קטנים מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות יותר, בזמן ששוק הנדל”ן מצוי בקיפאון ממושך.

כלכלנים מציינים כי השפעת פערי הריביות מוגבלת יחסית לנוכח גורמים אחרים – אי־הוודאות הביטחונית, מאזן התשלומים והמדיניות הפיסקלית. צעדים ממשלתיים שנתפסים כלא אחראיים עלולים להרחיק משקיעים ולפגוע ביציבות, גם אם הריבית גבוהה.

מבט קדימה

אם מגמת הורדות הריבית בארה”ב תימשך בעוד שבישראל המגמה תתעכב, ישראל עלולה להפוך למדינה עם הריבית הגבוהה ביותר בין הכלכלות המפותחות. מצב כזה יחזק את השקל וימשוך השקעות זרות, אך יגביר את הלחץ על נוטלי משכנתאות, על עסקים ועל שוק העבודה.

הנגיד פרופ’ אמיר ירון נדרש לאזן בין הרצון למתן אינפלציה לבין הצורך להקל על המשק המקומי. ההכרעות הקרובות יקבעו האם פער הריביות הנוכחי יהפוך לחריג היסטורי – ומה תהיה השפעתו על הכלכלה הישראלית בשנים הקרובות.