שוק המט”ח הוא משווקי ההשקעות הגדולים בעולם. נכון לתחילת שנת 2022, שווי השוק המוערך של שוק הפורקס, הוא המסחר במט”ח, עומד על לא פחות מאשר 2,409 טריליוני דולרים (לשם השוואה: שווי השוק של שוק הקריפטו עומד על כשני טריליון, וב”ימיו הטובים” לקראת מחצית שנת 2021, היה שווי השוק שלו פי 1.5: כשלושה טריליוני דולרים). בין המטבעות הבסיסיים במסחר במט”ח עומד כמובן הדולר האמריקאי, שעובר חבטות, עליות ומורדות אל מול סל המטבעות הכללי בשנה האחרונה. הכלכלה האמריקאית שנראית שברירית ותנודתית משתקפת היטב במחירי הדולר אל מול מחיריהם של מטבעות רבים אחרים, כמו למשל האירו, היין או הליש”ט הבריטית.

בישראל של אחרי שנות הקורונה, ניראה שהכלכלה חזקה ויציבה. בעוד במדינות אירופה וארה”ב מתמודדים עם משבר אנרגיה בקנה מידה קולוסאלי, עם כשלים בשרשראות האספקה המייקרים את מחיריהם של מוצרי הבסיס ושלל מוצרים נוספים ועם אינפלציה משתוללת שבארה”ב זינקה החודש אל מעבר לרף ה – 7.5%, הכלכלה הישראלית מרחפת מעל איומים אלה, לכל הפחות בינתיים, ללא השפעות דרמטיות. פרט לעליות מחירים דרמטיות בשוק הנדל”ן, עליות המחירים בישראל שומרות על רמת אינפלציה בתחומי הצפוי, שיעורי האבטלה מאוזנים ויש סקטורים שנמצאים בצמיחה מטאורית בישראל, נזכיר כמובן את סקטור ההייטק, הדיגיטל והסייבר, שהיה אחראי ל”ייצוא” של כשליש מחדי הקרן של 2021.

אם כן, הכלכלה האמריקאית נמצאת באפילה של ימי פוסט הקורונה, המדדים של שווקי ההון אינם מאוזנים – ואילו הכלכלה הישראלית מבוססת וחזקה. איך ייתכן שבימים כאלה, אנחנו רואים התחזקות של הדולר כשהשקל הישראלי מתייסף אל מול מטבעות מרכזיים אחרים בעולם?

השקל מתרומם – אבל לא מול הדולר

בשנה האחרונה, השקל החדש התייסף אל מול האירו בכ – 7%, אל מול הלי”שט בכ – 2.3% ואל מול היין היפני בכ – 8.8%. אל מול הדולר, דווקא המטבע של הכלכלה שניראה שהיא סובלת מחוסר יציבות, הוא איבד ב – 12 החודשים האחרונים כ – 0.1%, או במילים אחרות, שמר על יציבות. אם נתבנן בנתונים מהחודש האחרון, נגלה שהשקל איבד 4.5% אל מול הדולר האמריקאי.

המדיניות המתערבת של בנק ישראל

הדולר האמריקאי הוא מהמטבעות המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית. על אף אותה הגאווה מתוצרת כחול לבן, לא בלתי שכיח למצוא מחירים באתרי אינטרנט בדולרים – עבור חופשות ונופשים, עבור גאדג’טים ואפילו עבור שכירות או רכישת נדל”ן. חשוב גם לזכור את השפעת הדולר על השוק דרך הייבוא והייצוא – גם ייצוא למדינות שהן לא ארה”ב מתומחר לא פעם בדולרים, מה שאומר שהיחלשות הדולר המקומי תביא להפחתת מחירים ריאלית עבור היצואנים, שיקבלו תשלום עבור מוצריהם מעבר לים בדולרים, ישובו ארצה ויחליפו את הדולרים בשקלים – לקבלת סכום נמוך יותר.

בנק ישראל לאורך כל השנים רוכש דולרים בתמורה למיליארדי שקלים. יתרות המט”ח של בנק ישראל נכון להיום, עומדות על כ – 208 מיליארדי דולרים, עם רכישות בשווי של מעל 30 מיליארדי דולרים במהלך 2021. הסיבה היא הניסיון לאזן את ירידות המחירים של הדולר אל מול השקל, עד כה ניראה בהחלט כי הניסיון הזה מצליח.

לא רק בנק ישראל משפיע על עליית שער הדולר

בשבוע האחרון, ולאור צלילות השערים של המדדים המובילים ולצידם הרוב המכריע של ניירות הערך בבורסה בתל אביב ובבורסות של ניו יורק, רכשו גופים מוסדיים רבים דולרים בשווי של מיליארדי שקלים. כתמיד, ירידות שערים בשוק ההון מובילות מוסדיים ומשקיעים נוספים לחפש אלטרנטיבות להשקעה, כאשר השקעות במט”ח נוטות לעלות. גם פעולה זו של הגופים המוסדיים הקפיצה את שער הדולר, כאשר לעת עתה ניראה כי הירידות בשוק ההון כמו גם העלייה של שער הדולר, ממשיכים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.