סערה חדשה בעולם הבינה המלאכותית נחשפה השבוע, כאשר מנכ”ל OpenAI, סם אלטמן, טען כי מטא, בהובלת מארק צוקרברג, ניסתה לגייס בכירים מצוות הפיתוח של OpenAI – תוך הצעת מענקי חתימה עצומים בגובה של עד מאה מיליון דולר. מדובר במהלך שמעיד על רמת התחרות הקשה בין שתי החברות הבולטות בתחום, ועל ההשקעה האדירה שמטא מקדישה במרדף אחר פיתוחי בינה כללית.

מאבק מוחות בין ענקיות הטכנולוגיה

בראיון לפודקאסט “Uncapped”, של אחיו ג’ק אלטמן, סיפר סם אלטמן כי כמה מעובדי OpenAI קיבלו פניות ישירות ממטא – עם הצעות שכר ופיתויים כלכליים בלתי נתפסים. חלקם כללו מענקי הצטרפות בגובה של מאה מיליון דולר וחבילות שכר שנתיות של מיליוני דולרים. לדברי אלטמן, חלק מהפניות נעשו באופן אישי על ידי מארק צוקרברג, ואף כללו מפגשים פרטיים עם המועמדים המובילים – במטרה לצרף אותם ליחידה החדשה של מטא, העוסקת בבינה כללית.

החשיפה מגיעה לאחר שמטא השקיעה לאחרונה כ־14 מיליארד דולר בשיתוף פעולה עם Scale AI, ומינתה את אלכסנדר וואנג – בן ה־22 – למוביל החדש של מאמצי הבינה המלאכותית בחברה. צעד זה מסמן את כוונת מטא להדביק את הפער מול OpenAI, ולאותת על חזונה לעולם שבו לבינה מלאכותית יש תפקיד מרכזי בכל מוצר טכנולוגי.

אף אחד מהצוות לא עזב – OpenAI שומרת על לויאליות

למרות ההצעות הבלתי שגרתיות, אלטמן מדגיש כי אף אחד מבכירי OpenAI לא עזב את החברה. ההסבר לכך, לדבריו, נעוץ לא רק בנאמנות אישית – אלא בתחושת שליחות אמיתית, ובאמונה שדווקא OpenAI היא החברה המובילה כיום בתחום, ופועלת בצורה השקולה ביותר בדרך אל עבר פיתוח בינה כללית בטוחה ואחראית.

אלטמן אף הציג עמדה ברורה, שלפיה מודל השכר הגבוה במיוחד שמטא מציעה עלול להיות בעייתי בטווח הארוך – מכיוון שהוא פוגע בתרבות הארגונית, יוצר ציפיות שאינן ברות קיימא, ועלול להביא לשחיקה ונטישה מהירה. לדבריו, ב־OpenAI השכר של מהנדסים נע בין רמות סבירות של 238 אלף דולר בשנה ועד למעט יותר ממיליון וחצי, אך הדגש הוא על ערכים – ולא על תגמול כספי מיידי.

נדל”ן אנושי: שוק החוקרים מתנהג כמו שוק כוכבי ספורט

בקהילת הבינה המלאכותית מתייחסים לגיוס החוקרים המובילים כסוג של “נדל”ן אנושי”. מדובר באוכלוסייה קטנה מאוד של מומחים ברמה עולמית – שמספרם הכולל מוערך בפחות מאלף איש. לכן, לא מפתיע שחברות מוכנות להשקיע מיליונים כדי למשוך אותם לשורותיהן. מומחים בענף מדווחים כי כל גיוס תלוי לא רק בשכר – אלא גם בגישה למשאבי מחשוב כבדים, ובפרט עשרות אלפי כרטיסים מסוג H100 של NVIDIA, שהפכו למצרך יקר ונדרש.

המודל העסקי שמטא מנסה לקדם מתמקד ביצירת חטיבת־על, שתהיה חופשית ממבנה ההנהלה המסורתי – ותתמקד רק בחדשנות מהירה בתחום הבינה המלאכותית הכללית. בהתאם לכך, היא מגייסת בכלים של קבוצות ספורט, ומציעה חוזים ברמות שמזכירות את אלו של שחקני NBA או כוכבי בייסבול. מה שמציב את עולם הטכנולוגיה בשלב חדש של תחרות, שאינה רק על מוצרים – אלא על האנשים שמייצרים אותם.

מטא רוצה להדביק את הפער מול OpenAI

הפעולות האחרונות של מטא משקפות לא רק שאיפה להרחיב את תחום הבינה, אלא גם תחושת דחיפות. החברה נמצאת מאחור במרוץ אחרי מודלים מתקדמים דוגמת GPT-4, וחוותה עיכובים בהשקה של Llama 4 – לצד ביקורות על ירידה בביצועים המדעיים וחוסר שביעות רצון בקרב חוקרים בכירים שעזבו את החברה. כעת, צוקרברג מנסה לשנות כיוון, ולהביא צוות חדש וצעיר שיחזיר את מטא לקדמת הבמה.

בינתיים, OpenAI ממשיכה לפעול בקו יציב, שמבוסס על תרבות ארגונית מגובשת ועל תחושת מטרה ברורה. המודל שלה מציע גישה זהירה אך עקבית, עם פוקוס על בטיחות של המערכות – והתנהלות שמרנית יותר בכל הנוגע להפצה ולמסחור של טכנולוגיות מתקדמות.

שאלה פתוחה: מי ינצח – תרבות או שכר?

החשיפה האחרונה מציפה את אחת השאלות הגדולות ביותר כיום בעמק הסיליקון: האם חדשנות טכנולוגית פורצת דורשת תרבות שמרנית ומסורה, או שדווקא תגמול כספי חריג הוא המפתח ליצירת פריצות דרך? המשקיעים והמהנדסים מתבוננים היטב – ומנסים להבין מה יהיה גורל המרוץ אל עבר הבינה הכללית. האם הכסף של מטא ימשוך את האנשים, או שהערכים של OpenAI ימשיכו להוות עוגן מקצועי ומוסרי?

כל עוד אנשי המפתח של OpenAI בוחרים להישאר ולפעול מתוך אמונה – ולא מתוך חשבון בנק, נדמה שהתשובה נוטה לטובת החזון. אולם ככל שהמרוץ יתלהט, גם OpenAI תידרש לבחון מחדש את מודל השכר והתמריצים שלה, כדי להישאר רלוונטית ולשמר את הכישרונות שבידיה.