פיטר לינץ’ הוא אחד המשקיעים המצליחים והמוכרים ביותר בכל הזמנים. לינץ’ ניהל בעבר את קרן מגלן של בית ההשקעות הגדול פידליטי (Fidelity). הוא קיבל לידיו את ניהול הקרן בשנת 1977 והחזיק בתפקיד במשך 13 שנים. בתקופה זו לינץ’ הגדיל את נכסי הקרן מ – 18 מיליון דולרים ל – 14 מיליארד דולרים, הצלחתו אפשרה לו לפרוש בשנת 1990 בגיל 46. 

סגנון ההשקעה של לינץ’ תואר ככזה המתאים את עצמו לסביבה הכלכלית הרווחת, אחד העקרונות המיוחסים לו, עקרון אותו הדגיש שוב ושוב, הוא שראוי שמשקיע יהיה מסוגל להבין את החברות שבמניותיהן הוא מחזיק. מי הוא פיטר לינץ’ ומה כדאי ללמוד ממנו בניהול תיק השקעות?

העיקרון הראשון בהשקעות של פיטר לינץ’: להשקיע בחברות שפועלות בתחומים המוכרים למשקיע

לינץ’ הוא משקיע שבוחר מניות בהתבסס על ציפייה מנומקת בכל הקשור לסיכויי הצמיחה של החברה. לפי לינץ’, ציפיות כאלה נגזרות מ”הסיפור” של החברה, הכולל נתונים אודותיה כמו למשל מהיכן הגיעה, איך צמחה, ומה היא מתכוונת לעשות. 

לינץ’ אומר שככל שמכירים חברה טוב יותר וככל שמבינים לעומק את הסביבה העסקית והתחרותית בה היא פועלת, כך גוברים הסיכויים לאתר “סיפור” טוב שיתממש בפועל. לינץ’ ממליץ להשקיע בחברות המוכרות למשקיע או בכאלה שעבורו קל יחסית להבין את המוצרים והשירותים שלהם. מסיבה זו, כך אומר לינץ’, הוא מעדיף להשקיע ב”גרביונים ולא בלווייני תקשורת” או “רשתות מוטלים ולא חברות העוסקות בתחום הסיבים האופטיים”. 

לינץ’ לא מאמין בהגבלת השקעות לסוג אחד של מניות. גישת “הסיפור” שלו מניעה משקיעים לבחור חברות מרקע שונה ועם סיבות שונות לצפות לצמיחתן. באופן כללי ניתן לומר שלינץ’ נוטה להעדיף חברות קטנות, בעלות קצב צמיחה בינוני, שניתן לרכוש את מניותיהן במחיר סביר ביחס למחירי השוק. 

האזהרה של לינץ’: הימנעו מהנטייה להחזיק דווקא במניות כושלות

אחת ההמלצות של לינץ’ נוגעת לצורך להבין שאם מחזיקים במספר גדול של מניות חלקן ייכשלו, חלקן יצליחו במידה בינונית וחלקן יצליחו מאוד. אם אחת או שתיים מן המניות עולות בצורה חדה ניתן להפיק תשואה גבוהה. הבעיה, כך לפי לינץ’, היא שישנם משקיעים שמוכרים מניות לאחר שאלה עלו ב – 20% עד 30% וממשיכים להחזיק במניות המדשדשות. 

לפי לינץ’, הדבר דומה להשקיית עשבים שוטים תוך עקירת הפרחים. לדבריו יש להמשיך ולהחזיק במניות מנצחות ולהיפטר ממניות אם מסתבר שהן שייכות לחברות שאינן צומחות באופן לו ציפינו. לינץ’ מספר שבעת שניהל את קרן מגלן הוא כתב את הספר “One Up on Wall Street” בו הוא ציין למעלה ממאה מניות שערכן עלה פי עשר ויותר, למרות שבעת ניהול מגלן לינץ’ בחר עבור הקרן אלפי מניות הוא לא החזיק באף אחת מהמניות המנצחות שציין בספרו. המסקנה, לפי לינץ’, היא שיש הרבה מניות וכל מה שצריך הוא לבחור מביניהן כמה מניות מוצלחות. 

מכפיל רווח הצמיחה של פיטר לינץ’

לינץ’ המציא את המושג מכפיל רווח צמיחה ((PEG – Price to Earnings Growth ratio המסייע למשקיעים לקבוע אם מניה נסחרת במחיר נמוך או גבוה ביחס לפוטנציאל הצמיחה של החברה לה היא שייכת. מכפיל רווח צמיחה משמש יחד עם הערכות שווי אחרות בהן משקיעים במניות ערך נוהגים להיעזר. לינץ’ ממליץ לרכוש מניות כאשר לאורך תקופה ארוכה מכפיל רווח הצמיחה שלהן היה נמוך מהממוצע עבור התחום בו החברות שלהן פועלות, כל זאת כאשר לחברה יש פוטנציאל לביצועים טובים. 

לפי לינץ’, יש לבחור מניות בקפידה מתוך רשימה של מניות שזוהו ככאלה שייתכן וכדאי להשקיע בהן. רשימה כזו יש להפיק מבין חברות הפועלות בתחום המוכר למשקיע. את ההחלטה באלו חברות להשקיע יש לקבל רק לאחר שלומדים להכיר לעומק כל אחת מהחברות ברשימה.

דודי אוחיון

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.