המשקיעים מגדילים חשיפה לזהב, הבנקים המרכזיים ממשיכים לרכוש, והתחזיות של ג’יי פי מורגן מזנקות – מה עומד מאחורי הריצה האחרונה של המתכת היקרה

התחזית החדשה שמסעירה את השווקים

בנק ההשקעות האמריקאי ג’יי פי מורגן פרסם תחזית יוצאת דופן לשוק הזהב: מחיר אונקיית זהב יטפס לרמה של 3,675 דולר ברבעון האחרון של 2025, ויגיע לשיא של 4,000 דולר עד אמצע 2026. התחזית מגיעה לאחר זינוק של 28% במחיר הזהב מתחילת השנה, ו־44% ב־12 החודשים האחרונים, כאשר המתכת היקרה הפכה למקלט עבור משקיעים המנסים להתרחק משוקי המניות ומהתנודתיות הגוברת בדולר האמריקאי.

התחזית הרבעונית – כל המספרים מעודכנים

על פי הנתונים שמפרסם הבנק, התחזית המעודכנת למחיר הזהב לרבעון הראשון של 2025 עומדת על 2,872 דולר, עלייה של 4% לעומת התחזית הקודמת. הרבעון השני צפוי לעמוד על 3,400 דולר, והרבעון השלישי על 3,515 דולר. העלייה המשמעותית ביותר מגיעה ברבעון הרביעי של השנה, שבו צפוי המחיר להגיע ל־3,675 דולר – זינוק של 25% לעומת התחזיות הקודמות לאותה תקופה.

התחזיות ל־2026 מרשימות לא פחות. המחיר ברבעון הראשון צפוי לעמוד על 3,840 דולר, ובשני לקפוץ ל־4,000 דולר – הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. הממוצע השנתי לשנת 2026 צפוי להיות 4,068 דולר לאונקיה – עלייה של 35% ביחס לציפיות הקודמות.

שינוי מבני במעמד הזהב

לפי ניתוח ג’יי פי מורגן, הזינוק הנוכחי אינו עוד גל ספקולטיבי קצר טווח, אלא מייצג שינוי מבני עמוק באופן שבו זהב נתפס בשוקי ההון. בעבר נתפס הזהב ככלי גידור קלאסי לתקופות של אינפלציה או משבר גיאו־פוליטי. כיום, הוא הופך לכלי אסטרטגי של ממש בתיקי ההשקעות, בעיקר על רקע חוסר הוודאות הכלכלית הגלובלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את החשש מסטגפלציה, האטה בצמיחה בארה”ב, והתגברות המתיחות בזירת הסחר הבינלאומית.

הביקוש המוסדי – בנקים מרכזיים רוכשים כמו שלא רכשו מזה עשורים

התחזית מתבססת, בין היתר, על המשך רכישות הזהב מצד בנקים מרכזיים בעולם. לפי ההערכות, בשנת 2025 ירכשו הבנקים המרכזיים כ־900 טון זהב נוספים, וזאת כהמשך למגמה ברורה של גיוון הרזרבות הלאומיות והפחתת התלות בדולר האמריקאי. הנתונים מעידים כי הבנקים המרכזיים מחזיקים כיום בכ־36,200 טון זהב – כ־20% מסך הרזרבות שלהם, לעומת כ־15% בלבד בסוף 2023.

ניתוח השוואתי מגלה פערים חדים בין מדינות. פורטוגל, אוזבקיסטן, ארה”ב, גרמניה, צרפת ואיטליה – כולן מחזיקות ביותר מ־70% מהרזרבות בזהב. לעומתן, מדינות כמו יפן, סין, טאיוואן וערב הסעודית מחזיקות בפחות מ־10%. המסר ברור: המדינות המערביות מאמצות את הזהב מחדש כאמצעי ליציבות פיננסית.

המשקיעים הקמעונאיים מצטרפים לגל

לא רק הבנקים המרכזיים מגדילים חשיפה לזהב. גם משקיעים פרטיים ברחבי העולם שופכים כסף אל תוך קרנות סל, חוזים עתידיים ורכישת מטילי זהב פיזיים. בשנת 2024, סך ההחזקה בזהב מצד משקיעים עלה ל־49,400 טון, מתוכם כ־45,400 טון מוחזקים במטבעות ומטילים פיזיים.

היקף ההשקעות הללו, לפי מחירי שוק, נאמד בלמעלה מ־5 טריליון דולר – שיא שלא נראה מאז 2011. בתוך כך, קרנות ה־ETF רשמו גיוסים של 310 טון מתחילת השנה – עלייה של כ־10%. הגידול בולט במיוחד בסין, שם נרשמה קפיצה של 70% בהשקעות בזהב, ובארה”ב, שם חל גידול של 9.5%.

זהב מול הדולר והפד – הנרטיב הפוליטי חוזר

חלק מהתיאבון הגובר לזהב מיוחס גם להיחלשות הדולר ולחוסר אמון גובר במדיניות של הפדרל ריזרב. התבטאויות פומביות של נשיא ארה”ב לשעבר, דונלד טראמפ, נגד היו”ר ג’רום פאואל, עוררו ספקות בנוגע לעצמאות הבנק המרכזי. במצב כזה, הזהב, שאינו כפוף ישירות למדיניות ריבית, חוזר להיות עוגן נוח במערכות פיננסיות לחוצות.

בנוסף, הירידה האפשרית בריבית הפד – אם תתבצע מהר מהצפוי – עלולה להקטין את האטרקטיביות של השקעה באג”ח ובדולר, ולתמוך עוד יותר במחירי הזהב. במילים אחרות, תנועה חדה מדי של הבנק המרכזי האמריקאי עלולה דווקא להמריץ את הביקוש לזהב.

הזהב בשיא, אך האיומים עוד קיימים

לצד התחזית האופטימית, בג’יי פי מורגן מציינים מספר תרחישים שעלולים לפגוע בביקוש לזהב. בין התרחישים האפשריים: ירידה במתיחות בזירה הגיאו־פוליטית, חתימת הסכמי סחר גלובליים יציבים, או התחזקות מחודשת של הדולר בעקבות מדיניות פיסקלית מרחיבה.

תרחישים אלו עלולים לצנן את הביקוש לזהב – במיוחד בקרב המשקיעים הפרטיים שציפו לתשואה גבוהה בטווח הקצר. עם זאת, בג’יי פי מורגן מדגישים כי מגמת העלייה ארוכת הטווח של הזהב תישאר בתוקף, כל עוד סנטימנט השוק מתאפיין באי ודאות, חשש מהאטה וחשיפה פוחתת לשווקים פיננסיים מסורתיים.

מבט אסטרטגי קדימה – האם הזהב בדרך להפוך לתחליף לדולר?

התחזית של ג’יי פי מורגן עשויה להעיד על מגמה עמוקה יותר: חזרה של הזהב למעמדו ההיסטורי כנכס ריבוני. בעידן של מתחים גיאו־פוליטיים, שחיקת אמון במוסדות גלובליים וחיפוש אחר אלטרנטיבות למערכת הדולרתית, הזהב הופך עבור מדינות ומשקיעים כאחד, לא רק לאמצעי גידור – אלא לכלי מבני בתוך אסטרטגיית ניהול סיכונים רחבת היקף.