עולם המשקיעים המנהלים תיקי השקעות בשוק ההון נחלק לשניים: קבוצה אחת היא קבוצת המשקיעים האקטיביים, שקונים ומוכרים מוצרי השקעה וניירות ערך על מנת לשמור על תמהיל נכון עבורם ותשואה אופטימאלית בתיק. לגישה הזו לניהול השקעות בשוק ההון יש יתרונות וחסרונות: באופן תיאורטי, זו כנראה הגישה שאפשר להרוויח בה את התשואה הגבוהה ביותר, אבל רק בשילוב ייחודי של מזל ובחירה מושכלת הכסף מושקע במוצרים הנכונים בזמן הנכון. הלכה למעשה, הקבוצה השנייה של משקיעים פסיביים נוטה להשיג לאורך זמן תשואות טובות יותר ביחס לקבוצת המשקיעים האקטיביים. השקעה פסיבית היא השקעה במוצרים מחקי מדד, המכילים פיזור יציב של מוצרי ההשקעה הגדולים בשוק מסוים או בסקטור מסוים של השוק.

קרן סל היא מכשיר השקעה שצמוד למוצר השקעה כל שהוא, בדרך כלל למדד. זה יכול להיות מדד ישראלי או מדד בחו”ל כמו ה – S&P 500 או הדאו ג’ונס, זה יכול להיות מדד כללי של הבורסה או מדד סקטוריאלי כמו מדד הקלינטק, מדד הצריכה המחזורית או מדד הטכנולוגיות. בניגוד לתעודות סל ששיווקן בישראל נפסק בשנת 2018, קרנות סל אינן מחויבות להציג תשואה זהה לזו של המוצר שאחריו הן עוקבות אלא רק לעשות את מיטב המאמצים (“Best Efforts”) על מנת להשיג תשואות קרובות לאלה של המוצר אליו הן צמודות.

בישראל מעל מאה קרנות סל שונות, בחו”ל הן נקראות ETF ואפשר למצוא כאלה בכל בית השקעות שמציע סל של מוצרי השקעה וחיסכון לקהל הרחב. איך בוחרים קרן סל? מה גובה דמי הניהול שאתם צפויים לשלם ומתי זה משתלם?

איך בוחרים ואיך משקיעים בקרנות סל?

קרנות סל הן מוצר השקעה היברידי, לצד האפשרות להשקיע בקרנות סל דרך רכישה ישירה בדומה לקרנות נאמנות, קרנות סל נסחרות בבורסה וניתן להשקיע בהן גם ממש כפי שניתן להשקיע במניות. רכישת קרנות סל מתבצעת באופן דומה לזה של רכישת מניות וגם מכירתן מבוצעת באופן דומה. חשוב להבין כי בעוד המשקיע שבוחר קרן סל משקיע במוצר אחד בלבד ומשלם דמי ניהול ועמלות בהתאם – מטרת ההשקעה היא בעצם להשיג את אותו פיזור או גידור שהיה מושג בתיק לו היה המשקיע שם את כספו על כל אחד מניירות הערך המוכלים במוצר. משכך, ברור שדמי הניהול, כמו גם נוחות הניהול של תיק ההשקעות היא אופטימאלית כשההשקעה היא במוצר אחד. ביחד עם זאת חשוב לזכור כי יש סטייה בין התשואה שמציג המוצר שאותו מחקה קרן הסל לבין התשואה של קרן הסל עצמה, זאת בשל פעילות מסחר כמו גם בשל סטיות בהרכב ההשקעה של קרן הסל ביחס להרכב המדד.

דמי הניהול המשולמים בקרנות סל משתנים והם נעים בין 0.1% עד 0.4% לשנה, קרנות סל רבות משתמשות ב”רצועת ביטחון” להגברת המוטיבציה של מנהלי הקרן להשיג תשואות דומות לאלה של המוצר שאותו היא מחקה, לצד הגברת האטרקטיביות ותחושת הביטחון שמוצר ההשקעה מעורר במשקיעים פוטנציאליים. רצועת הביטחון מבטיחה דמי ניהול גבוהים יותר ככל שתשואת קרן הסל קרובה לזו של המוצר אליו הקרן צמודה.

אילו קרנות סל אפשר למצוא בישראל?

כאמור, בישראל רשימה ארוכה של קרנות סל שעוקבות אחר מדדים בארץ ובעולם. הנה כמה דוגמאות לקרנות סל בולטות בישראל: קרן סל שהשיגה תשואה גבוהה במיוחד היא הקרן של אי בי אי העוקבת אחר מדד טכנולוגיה עילית; עוד קרן סל שהשיגה תשואה גבוהה היא קרן הראל סל ממונפת העוקבת אחר מדד הנאסד”ק והיא ממונפת פי שלושה. קרן סל סקטוריאלית למשל היא קרן הסל תכלית ת”א נפט וגז שהשיגה השנה תשואה של כמעט 16%, קרן סל שדווקא הציגה הפסדים לאחרונה היא קרן הסל קסם ETF חסר ת”א, הצמודה למדד 60SME.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.