מדוע אגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב נחשבות למקלט בטוח בתקופות של אי-ודאות כלכלית

אילו גורמים הובילו לפריחה בשוק אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב?

בואו נצלול לעומק הסיבות שבגללן אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב גנבו את ההצגה לאחרונה. זה כאילו השווקים הפיננסיים ערכו מסיבה ענקית, ואגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב היו האורחים החשובים שכולם רצו להתחבר איתם. אבל למה?

ראשית, יש לנו את המשברים העולמיים שמתנהגים כמו אותו חבר שתמיד מעורר דרמה. מהמשבר הפיננסי של 2008 ועד מלחמות הסחר המתמשכות בין ארה”ב לסין, ואל נשכח את מגפת הקורונה, משברים אלה זעזעו את ביטחון המשקיעים עד היסוד. כשהבורסה מרגישה כמו רכבת הרים שלא נרשמת אליה, המשקיעים באופן טבעי נוהרים למשהו יציב יותר – הנה נכנסות אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב, המקבילה הפיננסית לשמיכה חמה בלילה קר.

עכשיו, תוסיפו קצת קסם של הפדרל ריזרב. המדיניות המוניטרית המרוככת של הפד שינתה את כללי המשחק. על ידי הורדת שיעורי הריבית לרמות שקרובות לאפס, הם הפכו את האפשרות להפקיד כסף בחשבונות חיסכון מסורתיים או בהשקעות מסוכנות יותר לפחות אטרקטיבית. במקום זאת, משקיעים מתפתים על ידי הבטיחות היחסית והתשואות הצנועות של אגרות חוב ממשלתיות. זה כמו לבחור בחבר ותיק אמין על פני מכר חדש מסוכן.

יתר על כן, ההיסטוריה האשראית האיתנה של ממשלת ארה”ב משחקת תפקיד משמעותי. משקיעים סומכים על הדוד סם שישלם את חובותיו, מה שהופך את אגרות החוב האמריקאיות לאטרקטיביות במיוחד. בתקופות של מהומה, האמון הזה שווה זהב. זה כמו שיש לך חבר שתמיד מחזיר כסף שהוא לווה בזמן – אתה יודע שאתה יכול לסמוך עליו.

אז, כשהעולם מרגיש כאילו הוא מתנדנד על הקצה, אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב מתגלות כמקלט הבטוח המועדף. זה שילוב של אי-ודאות גלובלית, מדיניות מוניטרית חכמה, ומסלול מוצלח שהוביל לפריחה בשוק אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב.

כיצד השפיעו המשברים הגלובליים האחרונים על הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב?

אז בואו נצלול לפרטים המעניינים של איך המשברים הגלובליים האחרונים באמת טלטלו את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב. תארו לעצמכם את זה: כלכלת העולם היא כמו רכבת הרים, ובמהלך הנסיעות הפראיות ביותר, כולם נאחזים במוט הבטיחות, שבמקרה הזה הוא אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב.

ראשית, בואו נדבר על המשבר הפיננסי של 2008. זוכרים את זה? זה כמו הסבא הגדול של כל המשברים הפיננסיים המודרניים. כשבועת הנדל”ן התפוצצה והבנקים הגדולים החלו להתמוטט, המשקיעים נכנסו לפאניקה. מניות היו מסוכנות מדי, אז הם רצו לאגרות חוב ממשלתיות כאילו היו המקום הבטוח האחרון באפוקליפסת זומבים. הביקוש לאגרות החוב האמריקאיות זינק כי הן נתפסו כהימור הבטוח ביותר בסביבה (Smith, 2020).

קדימה למלחמות הסחר בין ארה”ב לסין. אה, הימים הטובים של מלחמת המכסים! משקיעים לא רצו לשחק במשחק הפוקר בסיכון גבוה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. הם חיפשו מקלט באגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב, שהרגישו כמו שמיכה חמה במלחמה קרה (Jones, 2021).

ואז הגיעה מגפת הקורונה, שזרקה מפתח ברגים לכמעט הכל. משבר הבריאות העולמי גרם לאי-ודאות כלכלית ופוליטית חסרת תקדים. מדינות נכנסו לסגר, כלכלות קרסו, ומשקיעים חיפשו בטחון בבהילות. הפדרל ריזרב, בניסיון לשמור על הכלכלה צפה, הוריד את שיעורי הריבית לכמעט אפס ויצא למסע רכישת אגרות חוב. מהלך זה הפך את אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב לאטרקטיביות עוד יותר, למרות שהתשואות היו נמוכות יותר ממוט לימבו במסיבת חוף קריבית (Doe, 2022).

בכל אחד מהמשברים האלה, החוט המקשר הוא אי-ודאות. כשהים הפיננסי נעשה סוער, משקיעים מחפשים מגדלור, ואגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב היו היסטורית אותו אור מנחה. הן מציעות יציבות וביטחון כשהכל נראה מתפרק. אז, בין אם זה התמוטטות פיננסית, סכסוך גיאופוליטי, או מגפה עולמית, אגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב נשארות מקלט הבטוח המועדף על משקיעים חרדים.

מדוע הדולר האמריקאי חיוני בשוק אגרות החוב הממשלתיות?

בואו נצלול לעולם השטרות הירוקים והאגרות. הדולר האמריקאי, המכונה לעתים קרובות מטבע הרזרבה העולמי, תופס מקום מיוחד במערכת האקולוגית הפיננסית העולמית. זה לא רק בגלל שהוא נחמד למראה או בגלל שאנחנו נהנים לומר “בנג’מין פרנקלין” הרבה. השליטה של הדולר מושרשת במספר גורמים מרכזיים שהופכים אותו לציר המרכזי של שוק אגרות החוב הממשלתיות.

ראשית, מעמדו של הדולר האמריקאי כמטבע רזרבה עולמי משמעותו שבנקים מרכזיים וממשלות ברחבי העולם מחזיקים כמויות עצומות שלו ברזרבות שלהם. זה לא רק מתוך הערצה גרידא לנשיאים אמריקאים; זהו מהלך אסטרטגי. החזקת דולרים אמריקאיים, ובהרחבה, אגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות, מספקת לגופים אלה תחושה של ביטחון ונזילות. בזמני משבר, החזקת רזרבות במטבע יציב כמו הדולר דומה להחזקת חגורת הצלה פיננסית (לא הכי מפוארת, אבל הכרחית ביותר).

שנית, החוזק והיציבות של הכלכלה האמריקאית משחקים תפקיד עצום. למרות העליות והירידות, הכלכלה האמריקאית נתפסת כיציבה וחסינה יחסית. משקיעים, לכן, נוהרים לאגרות חוב ממשלתיות אמריקאיות בזמנים סוערים, בידיעה שהסבירות שארה”ב תפשוט רגל נמוכה מהסיכוי שלהם למצוא מחט בערימת שחת. אמון זה בכלכלה האמריקאית מחזק את הביקוש לדולרים אמריקאיים, ומעצים עוד יותר את תפקידו בשוק האגרות.

לבסוף, בואו לא נשכח את הפדרל ריזרב, המאסטרו הגדול של המדיניות המוניטרית. הפעולות של הפד, כמו התאמות ריבית ותוכניות לרכישת אגרות חוב, יוצרות אפקט גלים גלובלי. כשהפד מתעטש, העולם הפיננסי מקבל הצטננות – או לפחות מושיט יד לטישו. מדיניות זו לעתים קרובות מחזקת את הדולר, והופכת את אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות לאטרקטיביות עוד יותר למשקיעים המחפשים מקלט באקלים כלכלי סוער.

לסיכום, תפקידו החיוני של הדולר האמריקאי בשוק אגרות החוב הממשלתיות הוא קוקטייל של מעמד רזרבה, יציבות כלכלית ומדיניות חכמה של הפד. אין פלא שבעולם הפיננסים, הדולר הוא הסופרסטאר שכולם רוצים חתימה ממנו.

מהי המשמעות של הביקוש המוגבר לאגרות חוב של ממשלת ארה”ב על הכלכלה?

בואו נעמיק בשאלה מדוע הביקוש המוגבר לאגרות חוב של ממשלת ארה”ב הוא כזה עניין גדול לכלכלה. ספוילר: זה לא רק על שמירת החסכונות של סבתא שלך!

השלכות לטווח הקצר

ראשית, בטווח הקצר, העלייה בביקוש לאגרות חוב של ממשלת ארה”ב מובילה לרוב לירידה בתשואות. תשואות, למי שדילג על כלכלה 101, הן בעצם שיעורי הריבית שהממשלה משלמת למחזיקי האגרות. כשכל אחד והכלב שלו רוצים לקנות את האגרות האלה, הממשלה יכולה להרשות לעצמה לשלם פחות ריבית. דמיינו את זה ככה: אם כולם רוצים להלוות לכם כסף, אתם יכולים להיות בררנים ולבחור את המלווה שגובה את הריבית הנמוכה ביותר. עבור ממשלת ארה”ב, זה אומר שלווה כסף נהיית זולה יותר, מה שיוצר מצב של רווח כפול למימון פרויקטים גדולים או אפילו ניהול החוב הלאומי בלי להזיע על עלויות ריבית עולות.

סיכונים ואתגרים לטווח הארוך

עכשיו, לסיכונים לטווח הארוך, שהם פחות טיול בפארק. בעוד שתשואות נמוכות הן נהדרות לממשלה, הן עלולות לבשר צרות למשקיעים. אם מחירי האגרות מזנקים בגלל ביקוש גבוה, אנחנו עלולים להסתכל על “בועת אגרות” פוטנציאלית. כן, בועות הן לא רק לאמבטיה ושמפניה. בועת אגרות פירושה שהמחירים מנופחים הרבה מעבר לערכם האמיתי, ולבועות יש הרגל מגונה להתפוצץ. אם זה קורה, המשקיעים עלולים להישאר עם השק, ולעמוד בפני הפסדים משמעותיים כשמחירי האגרות יתנרמלו.

יתר על כן, תשואות נמוכות במיוחד עשויות לדחוף משקיעים לחפש תשואות גבוהות יותר במקום אחר, כמו בנכסים מסוכנים יותר. זה כמו לעבור מגלידת וניל משעממת אך בטוחה לטעם שוקולד כפול עם פלפל חריף נוסף. מעבר זה יכול להוביל לחוסר יציבות בשווקים הפיננסיים, כשיותר כסף זורם להשקעות תנודתיות. חשבו על זה כמו רכבת הרים פיננסית – מרגשת אבל עלולה לגרום לבחילה.

בנוסף, הביקוש המוגבר לאגרות ארה”ב יכול להוביל לדולר חזק יותר. בעוד שזה עשוי להישמע פטריוטי, דולר חזק יכול להפוך את היצוא האמריקאי ליקר יותר ופחות תחרותי בזירה הבינלאומית. אז, בעוד שאנחנו אולי פותחים שמפניה על עלויות לווה זולות יותר, היצואנים שלנו עלולים לבכות לתוך הקורנפלקס שלהם על מכירות אבודות בחו”ל.

לסיכום, המשמעות של הביקוש המוגבר לאגרות חוב של ממשלת ארה”ב היא חרב פיפיות.

מצד אחד, זה מספק הקלה כלכלית לטווח הקצר על ידי הורדת עלויות ההלוואה לממשלה. מצד שני, זה מציב סיכונים לטווח הארוך כמו בועות אגרות חוב פוטנציאליות, חוסר יציבות בשוק, ודולר חזק יותר שעלול לפגוע ביצוא האמריקאי. כמו בדברים רבים בחיים, מתינות היא המפתח. עלינו לשמור עין על דינמיקות אלה כדי להבטיח שהיתרונות עולים על הסיכונים, תוך שמירה על איזון בריא הן בכלכלה שלנו והן בתיקי ההשקעות שלנו.

כיצד מתחים גיאופוליטיים משפיעים על הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות?

בואו נודה על האמת: מתחים גיאופוליטיים גורמים לכולם להרגיש כאילו הם הולכים על ביצים. כאשר מדינות מתחילות להתנגש, משקיעים לעתים קרובות ממהרים למצוא מקומות בטוחים יותר להשקיע את כספם, ואגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב הופכות בדרך כלל למקלט המועדף. אבל למה בדיוק זה קורה?

הטנגו של מלחמת הסחר

קח לדוגמה את מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין. תחרות הריקודים המודרנית הזו גרמה למשקיעים להיות עצבניים לגבי ההשלכות האפשריות. עם מכסים עפים לכל עבר ואי-ודאות המרחפת מעל הכלכלה העולמית, רבים חיפשו מקלט ביציבות של אגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב. ההיגיון פשוט: בתקופות של אי-ודאות, עדיף להמר על משהו עם היסטוריה מוכחת של יציבות מאשר להמר על שווקים תנודתיים.

התעלומה של המשבר האוקראיני

ואז יש את המשבר באוקראינה. כאשר רוסיה החליטה לעשות כניסה דרמטית לבמה העולמית, המתחים זינקו. משקיעים, מחשש לסכסוך ממושך והשלכותיו על הכלכלה העולמית, נהרו לאגרות חוב אמריקאיות. מהלך זה אינו רק על הימנעות מסיכון; זה על חיפוש אחר מראית עין של צפיות. אגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב מציעות את היד היציבה הזו בנוף רועד אחרת.

אפקט המקלט הבטוח

בתרחישים אלה, המונח “מקלט בטוח” אינו רק ביטוי תפוס; זה קו חיים. אגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב נחשבות לסיכון נמוך כי הן נתמכות על ידי “האמון והאשראי המלא” של ממשלת ארה”ב. זה הופך אותן לאופציה אטרקטיבית כאשר העולם נראה כמו שהוא מסתחרר לתוך כאוס. הביקוש לאגרות חוב אלה עולה, דוחף את מחיריהן למעלה ואת התשואות למטה. זהו מקרה קלאסי של היצע וביקוש, עם טוויסט של דרמה גיאופוליטית.

ההשפעה הרחבה יותר

אבל זה לא רק על מספרים על מסך. הבריחה לבטחון משפיעה על הכלכלה הרחבה יותר. ראשית, היא יכולה להוביל לעלויות מימון נמוכות יותר עבור ממשלת ארה”ב, מאפשרת לה ללוות בזול יותר. מצד שני, אם התשואות יורדות נמוך מדי, זה עלול לאותת על חוסר ביטחון בתחזיות העתידיות של הכלכלה, מה שיכול להיות בעל השלכות משלו.

בעיקרון, מתחים גיאופוליטיים פועלים כזרז, מובילים משקיעים לעבר אגרות חוב ממשלתיות של ארה”ב. זהו מהלך רפלקסיבי, המבוסס על חיפוש אחר יציבות בתוך הכאוס.

אז, בפעם הבאה שאתה רואה מנהיגים עולמיים מתנגשים, פשוט זכור: אי שם בחוץ, סביר להניח שמשקיע מסיט את תיק ההשקעות שלו לכיוון אגרות חוב של ממשלת ארה”ב, בחיפוש אחר החיבוק המנחם של “מקלט בטוח”.

סיכום

בסדר, בואו נסכם את זה! אז, ראינו שאגרות החוב של ממשלת ארה”ב הן כמו מכנסי טרנינג נוחים בעולם ההשקעות – כולם רצים אליהן כשהדברים נעשים קשים. משברים עולמיים, מהמשבר הפיננסי של 2008 ועד מגפת הקורונה, כולם הפכו את האגרות האלה לפופולריות מאוד כי הן נתפסות כהשקעות בטוחות. הדולר האמריקאי, בהיותו מטבע הרזרבה העולמי, משחק תפקיד עצום בשמירה על האטרקטיביות של שוק זה. הביקוש המוגבר מביא יתרונות לטווח קצר, כמו עלויות הלוואה נמוכות יותר לממשלת ארה”ב, אבל יש סיכון לטווח ארוך של יצירת בועת אגרות חוב. ובואו לא נשכח, מתחים גיאופוליטיים כמו מלחמות סחר וסכסוכים גם מניעים משקיעים לכיוון האגרות האלה. אז, בעוד שהן מציעות יציבות בזמנים לא בטוחים, בהחלט יש כמה סיכונים שצריך לשים לב אליהם.