כלי השקעות עוקבי מדדים הם כלים מצוינים המסייעים להשיג פיזור בתיק ההשקעות, כאשר מוצרים עוקבי מדד, שניתן לרכוש כמוצרים בודדים, מכילים בעצם חבילה של מוצרי השקעה (בדרך כלל מניות) מובילים בשוק מסוים. בישראל יש מספר מדדים מובילים, ביניהם למשל מדד תל אביב 125 המכיל 125 מניות חזקות בשוק הכללי, מדד 60SME המכיל 60 מהמניות המשמעותיות בבורסה בתל אביב (אלה שאינן נכללות במדד תל אביב 125), ועוד מדדים רבים, שכוחם בפיזור שהם מציעים.

מדד הבנקים בישראל, הוא מדד תל אביב בנקים 5, מכיל באופן מפתיע רק חמש מניות: את המניה של בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, והבנק הבינלאומי.

המדדים בבורסה בתל אביב (כמו גם בבורסות אחרות בעולם) נדרשים לעמוד בתקנות מחמירות של הרשות לניירות ערך. התקנות קובעות מה המשקל המרבי לכל מניה במדד, אילו מניות יש להכיל במדד וכל כמה זמן הרכב המדד עשוי להשתנות.

בתחילת ינואר 2019 הושלמה הרפורמה שאפשרה להפוך תעודות סל לקרנות סל. בעקבות אותה הרפורמה, בעקבות הרפורמה, התאפשר להכיל במדדים מניות במשקלים שחורגים מהמשקל המרבי שמוצר בודד במדד, שהוא בדרך כלל עד 25%. מה שקרה כתוצאה ממהלך זה, הוא שבמדד היחסית מרוכז של הבנקים בבורסה של תל אביב, שניים מתוך חמשת המניות המוכלות הוכלו בשיעורים גבוהים בצורה שפוגעת בפיזור המדד. כיום, מניית בנק הפועלים מוחזקת במדד במשקל של 32.89% ומניית בנק לאומי מופיעה במדד במשקל של 32.11% – שתיהן, במשקלים גבוהים ביחס לתקנות הנדרשות על ידי הרשות לניירות ערך, לטובת אותו הפיזור במוצרים מחקי מדד.

מאבק בין הרשות לניירות ערך לבורסה

בעקבות העיוות שנוצר במשקלי המניות במדד הקטן של הבנקים בישראל, נוצרה בעיה: מי שמשקיעים במדד הבנקים הם חשופים מידי לשינויים בשתי המניות הגדולות של המדד, בעוד שאר המניות במדד מופיעות במשקלים פחותים משמעותית (דיסקונט עם 16.13%, מזרחי טפחות עם 13.26%, והבנק הבינלאומי עם 5.62%). על כן, הרשות לניירות ערך ביקשה שלא להאריך את ההקלות במבנה המדד, החל מאפריל השנה (2021), כלומר: הרשות מבקשת כי מבנה המדד ישונה באופן שישקף את הגבול העליון של מניות במדד, הוא 25%. נכון להיום, הבורסה מסרבת להיעתר לבקשת הרשות לניירות ערך ולחשב מחדש את משקלי המניות במדד הבנקים.

ב – 1.4 נכנסה לתוקפה ההוראה למנהלי קרנות, האוסרת על אחזקה של מוצר השקעה יחיד בהיקף של יותר מ – 25% מכלל התיק.

קול קורא ליצירת מדד חדש

עקב הסירוב של בורסת תל אביב לחשב מחדש את הרכב מדד הבנקים בישראל, המכיל כאמור רק חמש מניות כאשר שתיים מהן בשיעור של יותר משני שלישים מכלל המדד – פרסמה הרשות לניירות ערך בתחילת החודש (מרץ 2021) קול קורא להגשת בקשות ליצירת מדד בנקים חדש, אשר בו כל מניה תוגבל למשקל מרבי ליצירת פיזור שיגן על המשקיעים, בנוסף למניות הבנקים, חמש במספר (ריכוזיות, אמרנו?), תוסיף כפי הנראה הרשות לניירות ערך גם את חברות האשראי למוצרים המוכלים במדד. בפועל, זה אומר תוספת של מניה אחת בלבד, זו של ישראקארד, החברה היחידה הנסחרת בתחום.

יותר משבעה מיליארד שקלים על הכף

בדרך כלל חלה הגבלה גם על קרנות סל בניהול מוצרי השקעה, של עד 25% מכלל התיק המושקעים בכל מוצר. בארץ 7.4 מיליארד שקלים מנוהלים בארבע קרנות סל העוקבות אחר מדד תל אביב בנקים. קרנות אלה מייצרות השקעה ריכוזית עם שיעור חשיפה גבוה לשתי מניות בלבד, מצב שאותו מנסה הרשות לניירות ערך לתקן באמצעות מדד חדש ומאוזן יותר.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר