המשק היפני ניצב בתקופה מאתגרת, כאשר מדדי המחירים ממשיכים לטפס בקצב המהיר ביותר שנרשם מאז תחילת העשור הקודם. אחרי שנים של דפלציה ויציבות, יפן נכנסת לעידן חדש של אינפלציה גואה – עם השפעות ברורות על משקי הבית, על שוק ההון המקומי, על מדיניות הממשלה והבנק המרכזי, ואף על הדינמיקה הגלובלית.

אינפלציה – שינוי מגמה חד במדינה שמורגלת ליציבות

בשנים האחרונות, יפן הייתה מזוהה עם מדיניות מוניטרית אולטרה-מרחיבה, ריביות שליליות וסביבה של אינפלציה אפסית או דפלציה. אלא שב־2024–2025, כללי המשחק השתנו. מדד הליבה לצרכן (CPI, ללא מזון טרי ואנרגיה) טיפס באפריל ל־3.5% – הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2023 – וזאת על רקע תחזיות מוקדמות ל־3.4% בלבד ונתון קודם של 3.2%.
גם מדדי CPI אחרים, כולל מדד המחירים הכללי ומדדים ללא מזון, עלו בקצב שנתי של 3.6%. באפריל לבדו נרשמה קפיצה חודשית חדה במיוחד – 0.4% במדד הכללי ו־0.7% במדד ללא מזון טרי – הנתון הגבוה ביותר מאז אוקטובר 2023.

נגיד הבנק המרכזי, קאזואו אואדה, הצהיר כי “האינפלציה ביפן תפסה תאוצה מחודשת, מונעת בראש ובראשונה מעליית מחירי המזון, ובעיקר האורז”. מגמה זו לא נעלמת מעיני משקי הבית ביפן, שנאלצים להתמודד עם התייקרות משמעותית בסל הקניות החודשי.

האורז – סמל לתופעה רחבה: התייקרות מחירי המזון פוגעת בציבור

דווקא ביפן, בה האורז הוא מצרך יסוד ואחד הסמלים התרבותיים והקולינריים, הופך המוצר הזה לסמן ימני למצוקה הכלכלית של הציבור. מחיר האורז הסיטונאי הגיע לשיא של 11 שנים: מ־13,000 ין ל־60 ק”ג בעשור הקודם, לזינוק של מעל 22,000 ין ב־2024, ומעבר לרף 23,000 ין בחודשים האחרונים.
העלייה לא נובעת רק משיבושים חקלאיים – אלא גם מהיחלשות הין מול הדולר, ייקור היבוא, מחסור בכוח אדם חקלאי והאטה בגידול מקומי. מדובר במוצר שנוגע לכל שכבות האוכלוסייה – כך שכל עלייה במחירו מתורגמת מיידית לירידה בכוח הקנייה ולתחושת לחץ על התקציב המשפחתי.
יחד עם האורז, נרשמו גם התייקרויות חדות במוצרי יסוד נוספים – בשר, דגים, ירקות וחלב – אך בשל חשיבותו המיוחדת של האורז בתפריט היפני, ההתייקרות בו בולטת במיוחד ומשפיעה לא רק כלכלית אלא גם רגשית ותרבותית.

תסמיני סטגפלציה – הצמיחה המדשדשת מצטרפת לעליית המחירים

המגמה האינפלציונית ביפן מתרחשת על רקע קיפאון יחסי בצמיחה: הכלכלה צומחת באיטיות, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מדשדש, והיין נשאר ברמות שפל היסטוריות.
במצב כזה, כאשר האינפלציה מטפסת אך השכר הריאלי נשחק, נוצר חשש אמיתי לסטגפלציה – תרחיש שמטריד גם את קובעי המדיניות וגם את השוק המקומי.
השפעת ייקור מחירי המזון חזקה במיוחד במשקי בית מבוגרים וצעירים, שעלות המזון מהווה עבורם נתח גבוה מההכנסה. במקביל, העלייה ביוקר המחיה מורידה את רמת הצריכה הפרטית – המנוע המסורתי של הכלכלה היפנית – ויוצרת לחץ מתגבר על קובעי המדיניות.

האתגרים של הבנק המרכזי והממשלה – איזון עדין בין צמיחה למחירים

הבנק המרכזי של יפן, שנמצא שנים רבות בעמדת מגננה מול דפלציה, עומד בפני דילמה: העלאת ריבית חדה עשויה לפגוע בהתאוששות השברירית של הכלכלה, אך הימנעות מהתערבות עלולה להחריף את גל ההתייקרויות.
הממשלה שוקלת הגברת תמריצים לחקלאים, הסרת חסמי ייבוא והרחבת רשתות סיוע לשכבות חלשות – אך ברור שאין פתרון קסם למבנה הכלכלה היפנית, אשר חשופה יותר ויותר לשווקי הסחורות הגלובליים ולשינויים גיאופוליטיים.

מבט קדימה – האם האינפלציה תמשיך או תיבלם?

על פי מרבית התחזיות, הלחץ האינפלציוני צפוי להימשך לפחות בחודשים הקרובים – כל עוד הין נשאר חלש, יבוא התשומות יקר, והעולם ממשיך להתמודד עם תנודתיות במחירי הסחורות.
הסיכון לסטגפלציה ביפן ממשי, בעיקר לאור השילוב בין האטה בצמיחה לבין שחיקת כוח הקנייה, ומדיניות זהירה מדי של הבנק המרכזי עלולה להכביד על ההתאוששות.

השלכות גלובליות – מה קורה כאשר יפן מתייקרת?

כמדינה שלישית בגודלה בעולם, כל שינוי מאקרו-כלכלי ביפן משפיע על אסיה והעולם כולו. עליית מחירי המזון, היחלשות הין והאטה בצמיחה עלולות להתגלגל לשרשרת האספקה הגלובלית – ובעיקר לסחר עם סין, קוריאה, ואפילו עם ארה”ב ואירופה.
יתרה מכך, החשש הוא שגל אינפלציוני ביפן ישפיע גם על רמות המחירים של מוצרי אלקטרוניקה, רכיבים תעשייתיים ומוצרי צריכה שיוצאים ממנה לכל העולם.