הפסקת אש כלכלית: ארה”ב וסין מצמצמות מכסים הדדיים ל-90 יום – מה המשמעות לשוק?

פתיח חד

הודעה מפתיעה ומרעננת בזירה הגלובלית: ארצות הברית וסין הסכימו על הפחתה זמנית ומשמעותית של מכסים הדדיים למשך 90 יום. ארה”ב תוריד את רף המכסים על סחורות סיניות מ־145% ל־30%, וסין תגיב במהלך סימטרי בהפחתת מכסים על סחורות אמריקאיות מ־125% ל־10%. המהלך מסמן הפוגה משמעותית במתיחות הסחר המתמשכת בין שתי המעצמות הכלכליות – ועשוי להשפיע מיידית על שוקי ההון, הסחורות והסחר הבינלאומי.

פרטי ההסכם: הקלות אגרסיביות על סחר דו-צדדי

לפי הדיווח של Jesse Cohen, מדובר במהלך חסר תקדים מבחינת עוצמת הפחתת המכסים – ירידה של למעלה מ־100 נקודות אחוז בכל צד. ההחלטה צפויה להוזיל מחירים, לשפר נגישות לשווקים ולהקל על שרשראות אספקה שקרסו בעידן של עימותים ומכסים. עם זאת, מדובר בהסכם זמני בלבד – וללא ערבויות להמשך שיתוף הפעולה לאחר פרק הזמן שהוגדר.

השפעה צפויה על שווקים: הקלה על הסחורות, שינוי מגמה במניות?

הורדת מכסים כה דרמטית צפויה לגרום לירידת מחירים בסקטורים מרכזיים – בדגש על תעשייה, חומרים, רכב ואלקטרוניקה. סקטורים שנהנו מהגנה מלאכותית של מכסים עשויים להיתקל כעת בתחרות מוגברת, בעוד שחברות בינלאומיות גדולות, כמו Apple, Boeing, Alibaba ו-Caterpillar, עשויות ליהנות מעלייה בביקושים ושיפור בשרשראות האספקה.

בשוק המט”ח ייתכן ונראה התחזקות של היואן והדולר מול מטבעות אחרים, בשל שיפור ביצוא נטו. שוקי המניות האמריקאיים והסיניים עשויים להגיב בעליות – אך המשקיעים ימתינו לראות האם מדובר בתחילתו של שינוי מגמה אסטרטגי, או רק בתמרון טקטי קצר טווח.

פרשנות: תמרון פוליטי או ניצני הסדרה?

בעיני אנליסטים רבים, ההודעה משקפת צורך הדדי בהפגת מתיחות לקראת פסגה אפשרית או מאמץ להוריד להבות לפני בחירות או לחץ רגולטורי פנימי. ייתכן כי שני הצדדים מבקשים להרוויח זמן, לבחון את תגובת השווקים, ולמנוע משבר מיידי שעלול לפגוע בכלכלה הגלובלית. עם זאת, מדובר במהלך רגיש – שבמידה ולא יתורגם להסכם כולל, עלול לגרום לאי ודאות מחודשת.

מבט קדימה: מה לחפש עכשיו?

השוק יבחן כעת מספר פרמטרים קריטיים: האם תהיה הארכה להסכם בתום 90 הימים? האם יפורסמו פרטים נוספים או מנגנוני פיקוח? והאם המדדים המובילים בארה”ב ובסין – כמו ה-S&P 500 והבורסה של שנחאי – יגיבו בצורה חיובית או יביעו ספקנות?

בנוסף, חשוב לעקוב אחר תגובות של מדינות אחרות כמו האיחוד האירופי, הודו, יפן ובריטניה, שעשויות לדרוש הקלות דומות כדי לשמור על יתרון תחרותי.