המציאות מאחורי המספרים – האם שוק המזון בדרך למשבר או דווקא ליציבות?

2025 מתחילה עם רעשי רקע חזקים בשוק הסחורות החקלאיות: כל כותרת שלישית עוסקת בחוסרים, לחצים גיאופוליטיים, או תנודתיות קיצונית במחירי חומרי גלם. בפועל, מבט מעמיק בנתוני השוק מבהיר שרוב המגמות המתוארות הן רעש תקשורתי, ולאו דווקא שינוי מבני אמיתי. בעוד מחירי הסוכר בשפל של ארבע שנים, מחירי החיטה – בניגוד לכותרות המבהילות – פשוט חזרו לרמות שהיו לפני חמש שנים. ההשלכה: רוב הצרכנים לא צפויים לראות זעזועים קיצוניים בסל הקניות הבסיסי, אך יש מגמות שראוי להכיר ולהבין לעומק.

חיטה: “הסייקל” הסתיים – חזרה לסטנדרט

לאחר סערת השנים האחרונות, בהן מחירי החיטה זינקו על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה ומשברים לוגיסטיים, המגמה השתנתה ב־2024 וה־2025. מחיר החיטה העולמי עומד היום על 546 דולר לבושל – כמעט זהה למחיר שנרשם בתחילת 2020. מבט על הגרף הרב־שנתי מגלה זינוק חריג ב־2022 (לרמות של מעל 1,200 דולר לבושל) – שנבע משיבושי יצוא מהים השחור, סנקציות, והצטיידות מואצת של מדינות גדולות כמו סין והודו. אבל מאז השוק התאזן, והמחירים חזרו לממוצע הרב־שנתי.

גם לאחרונה, למרות דאגות לגבי יובש בסין או הסלמה מחודשת בזירת רוסיה-אוקראינה, לא נרשמה מגמת התייקרות מבנית. שוק החיטה מפגין יציבות יחסית, כאשר כל קפיצה במחיר נבלמת במהירות עם חזרת ההיצע לשוק. עודף מלאים, לצד היצוא האמריקאי שמושך קונים בזכות דולר חלש, מסייעים לאזן את התמונה. מסקנה: אין בסיס אמיתי לגל התייקרויות בלחם, פסטה, דגני בוקר ושאר מוצרי בסיס המבוססים על חיטה.

סוכר: צניחה חדה, אבל לא בטוח שתורגש בכיס

בניגוד לחיטה, שוק הסוכר מציג מגמת ירידה מובהקת. מחיר הסוכר למסירה ביולי 2025 ירד ל־16.57 סנט לפאונד – רמת שפל שלא נראתה מאז 2021. הסיבה: גידול אדיר בתפוקה העולמית. ברזיל מובילה עם 45 מיליון טון, הודו ותאילנד מציגות עונות גידול מעולות, וגם באירופה ובארה”ב נרשמת עלייה משמעותית. הפער המשמעותי בין עודף עולמי צפוי של 1.53 מיליון טון לגרעון של 4.67 מיליון טון אשתקד, מייצר לחץ מתמשך להוזלת מחירים.

עבור יצרני מזון – מדובר ברוח גבית. עלות חומרי גלם נמוכה מאפשרת לשפר רווחיות או להוריד מחירים לצרכן. בפועל, ברוב השווקים הריכוזיים (במיוחד בישראל ובאירופה) ההוזלה אינה מתגלגלת ישירות למדף, בשל חוזים שנתיים, דינמיקת תחרות מוגבלת ועלויות הפצה ומיסוי. לכן, הצרכן לא תמיד ירגיש את ההקלה, בעיקר במותגים גדולים. אך בענפי מאפה תעשייתי, חטיפים ומשקאות – צפויה מגמת ירידת מחירים קלה, בעיקר במותגי פרייבט לייבל או מותגים קטנים.

אז למה הכותרות מפחידות – ומהי באמת ההשפעה על הצרכן?

בעולם שבו כל שינוי יומי במחיר בורסאי הופך לכותרת ראשית, קל לחשוב ששוק המזון בסכנת התמוטטות. בפועל, מי שבוחן מגמות רב־שנתיות רואה דווקא התייצבות. החיטה אינה יקרה יותר מבעבר, ולמעשה היציבות הנוכחית מייצרת תנאים טובים לבלימת אינפלציה במוצרי בסיס. כל עליית מחיר בלחם או פסטה שנרשמת ברשתות המזון – נגזרת לרוב משיקולים מסחריים, ייבוא, מיסוי או ריכוזיות, ולא ממחיר הסחורה הגולמית.

הסוכר, מנגד, צפוי להוזיל עלויות במוצרי מדף עתירי סוכר, אך ההוזלה תישאר ברובה אצל היצרנים והקמעונאים, כל עוד אין תחרות ישירה או התערבות רגולטורית.

המשקיעים והצרכנים: מי באמת צריך לשים לב ומה כדאי לדרוש?

עבור המשקיע, חזרת שוק החיטה למחירי 2020 שולחת מסר ברור – כל קפיצה חדה היא הזדמנות לספקולציה, אך אינה מעידה על מגמה מבנית. לעומת זאת, עודף הסוכר והצניחה במחיריו הם הזדמנות לענפים שמבוססים על חומרי גלם אלו – מיצרני משקאות ועד מאפיות.

לצרכנים, המסר חד: אין הצדקה לגל עליות חדש במוצרי הליבה של סל המזון, ומי שמבקש להוזיל עלויות – חייב להשוות מחירים, לבחור מוצרים חלופיים ולדרוש מרשתות השיווק והיצרנים שקיפות מלאה בתמחור. תחרות אמיתית וערנות צרכנית הן הדרך היחידה להבטיח שהחיסכון בחומרי גלם יתגלגל אליכם הביתה.

סיכום: ב־2025 שוק הסחורות נרגע – הכדור עובר לצרכן ולרגולטור

הדינמיקה בשוק הסחורות מוכיחה שוב שגלי היסטריה תקשורתית לא תמיד משקפים את המציאות בשטח. נכון להיום, החיטה במחירי 2020, הסוכר בשפל, והפוטנציאל להוזלות אמיתי – לפחות ברמת עלויות היצרן. האתגר המרכזי: לתרגם את המגמות בשוק העולמי להוזלה בפועל של המוצרים בסופר, ובעיקר למנוע ניצול ציני של צרכנים באמצעות תמחור יתר שמנותק מהמציאות הכלכלית הגלובלית.

אם דרוש עוד בשר – אשמח להכניס גם פסקאות ממוקדות על מגמות במדינות שונות, התנהגות חברות מזון עולמיות, או השפעות על שוק ההון והאג”ח של החברות בענף.