דוח חדש של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) של האומות המאוחדות חושף עלייה חדה בפליטות הפחמן העקיפות של חברות טכנולוגיה מובילות—אמזון, מיקרוסופט, אלפבית (גוגל) ומטה—בממוצע של 150% בין השנים 2020 ל-2023. העלייה נובעת בעיקר מהצריכה האנרגטית הגבוהה של מרכזי הנתונים התומכים בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

השפעת הבינה המלאכותית על צריכת האנרגיה
ההתקדמות המהירה והאינטגרציה של הבינה המלאכותית בשירותים שונים הובילו לעלייה משמעותית בצריכת האנרגיה. אימון מודלים גדולים של בינה מלאכותית ותחזוקתם דורשים משאבים חישוביים עצומים, המחייבים צריכת חשמל רבה, לעיתים קרובות ממקורות דלק מאובנים. העלייה בצריכת האנרגיה תורמת לעלייה בפליטות העקיפות, הכוללות פליטות מחשמל, חימום וקירור שנרכשו.

מבין החברות שנבדקו, אמזון חוותה את העלייה הגבוהה ביותר בפליטות הפחמן התפעוליות ב-182%, ואחריה מיקרוסופט (155%), מטה (145%) ואלפבית (138%).

אתגרים בדיווח על פליטות
הדוח גם מדגיש את הפערים בפרקטיקות הדיווח על פליטות. חברות טכנולוגיה רבות משתמשות בשיטות חשבונאיות מבוססות שוק, הכוללות אישורי אנרגיה מתחדשת (RECs) כדי לקזז את טביעת הרגל הפחמנית שלהן. עם זאת, מבקרים טוענים ששיטות אלו עשויות שלא לשקף במדויק את הפליטות בפועל, שכן הן עלולות להסתיר את ההסתמכות המתמשכת על מקורות אנרגיה לא מתחדשים.

השלכות סביבתיות ובריאותיות
השלכות סביבתיות חורגות מעבר לפליטות פחמן. התרחבות מרכזי הנתונים נקשרה לעלייה בשימוש במים לצורכי קירור ולעלייה בזיהום האוויר, מה שמוביל לחששות בריאותיים ציבוריים. מחקר העריך שזיהום ממרכזי נתונים גרם לעלויות בריאות ציבוריות של מעל 5.4 מיליארד דולר בארה”ב, בעיקר בשל בעיות נשימה ולב.

הדרך קדימה
ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח ולהשתלב בתחומים שונים, חיוני שחברות הטכנולוגיה יתמודדו עם האתגרים הסביבתיים הנלווים לפעילותן. זה כולל אימוץ פרקטיקות דיווח שקופות ומדויקות יותר על פליטות, השקעה בטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה והסתמכות על מקורות אנרגיה מתחדשים. מאמצים משותפים בין בעלי עניין בתעשייה, קובעי מדיניות וארגונים סביבתיים חיוניים כדי להבטיח שהתקדמות טכנולוגית לא תבוא על חשבון הקיימות הסביבתית.