הודעתו של הנשיא דונלד טראמפ על תמיכתו במכירת מטוסי הקרב F-35 לסעודיה מסמנת רגע מכריע באסטרטגיה האמריקנית האזורית. היא מאותתת על מאמץ מחודש לחזק את הקשרים עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן, תוך ניצול שותפויות ביטחוניות כדי להשפיע על תוצאות דיפלומטיות רחבות יותר, כולל נורמליזציה אפשרית בין סעודיה לישראל. אך למרות הסמליות שבאישורו של טראמפ, הדרך למימוש העסקה נותרת מורכבת, לא ודאית, וממושכת לשנים. לעסקה יש פוטנציאל לשנות את מערכי ההגנה במזרח התיכון — אך רק אם תצלח נוף צפוף של מגבלות משפטיות, רגישויות גיאופוליטיות ואינטרסים לאומיים מתחרים.

שאיפתה רבת־השנים של סעודיה ל־F-35

שנים ארוכות ריאד חפצה לקבל גישה ל־F-35, אחד ממטוסי הקרב החמקניים מהדור החמישי המתקדמים בעולם, שכל אחד מהם עולה כ־100 מיליון דולר. תמיכתו הפומבית של טראמפ מספקת תנופה פוליטית שלה חיכתה סעודיה זמן רב. אך ההיסטוריה מספקת דוגמה מזהירה: איחוד האמירויות הובטחה אותם מטוסים לפני יותר מחמש שנים — ועדיין לא קיבלה אף אחד מהם. העיכוב משקף את הרגישויות הפוליטיות, הטכנולוגיות והדיפלומטיות סביב הפלטפורמה, במיוחד באזור שבו לישראל שמורה הזכות הבלעדית להפעיל את המטוס.

הבקשה הסעודית נושאת השלכות אסטרטגיות משמעותיות עוד יותר מהמקרה של האמירויות. היא קשורה עמוקות למטרותיה הרחבות של וושינגטון לקרב את ריאד אל מסגרת ביטחונית ודיפלומטית בהובלת ארה״ב, במיוחד ברגע שבו סין מגבירה את פעילותה במפרץ. עבור סעודיה, השגת ה־F-35 מסמלת הרבה מעבר ליוקרה צבאית — היא מסמנת מעמד בינלאומי, אמון מצד ארה״ב, ויכולות הגנה מתקדמות התואמות את יעדיה של חזון 2030.

חששותיה הביטחוניים של ישראל ודוקטרינת היתרון האיכותי (QME)

כל מכירה של F-35 למדינה ערבית מפעילה את זכותה החוקית של ישראל לשמור על יתרונה האיכותי באזור — נדבך יסוד במדיניות האמריקנית במזרח התיכון. ישראל, המפעילה היחידה של המטוס באזור, צפויה לדרוש ערבויות או טכנולוגיות מפצות במקרה שמכירה לסעודיה תתקדם. גורמים אמריקנים טוענים שניתן לשמר את ביטחון ישראל גם עם הרחבת אספקת ה־F-35, אך הבטחות אלו רגישות פוליטית ולעיתים נדירות מפורטות בפומבי.

דינמיקה זו מציבה את וושינגטון במאזן עדין: העמקת היחסים עם סעודיה מבלי לפגוע באחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר. המשא ומתן עשוי גם להשפיע על מאמצים דיפלומטיים רחבים יותר, כולל ניסיונותיה של ארה״ב לעודד נורמליזציה סעודית–ישראלית — יעד ארוך־טווח במדיניות החוץ האמריקנית באזור.

סיכונים גיאופוליטיים וצל־העל של סין

גורם מסבך נוסף הוא שיתוף הפעולה הטכנולוגי ההולך וגובר בין סעודיה לבין סין. דו״ח פנטגון קודם התריע כי טכנולוגיית ה־F-35 עלולה להיות בסיכון אם בייג׳ינג תשמור על קשרי הגנה קרובים עם ריאד. דאגה זו מזכירה את העימות בין ארה״ב לאמירויות סביב מעורבות Huawei בתשתיות מקומיות — מחלוקת שעיכבה את עסקת ה־F-35 האמירתית כאשר ממשל ביידן דרש אמצעי הגנה נוספים.

וושינגטון צפויה שלא להתקדם ללא ערבויות מחמירות לכך שמערכות רגישות יישארו מוגנות מפני יריבות אסטרטגיות. דרישה זו מוסיפה שכבת מורכבות נוספת לתהליך שכבר תלוי באישור קונגרס, בבקשות רשמיות, ובמשא ומתן ארוך עם לוקהיד מרטין, המנהלת הזמנות של יותר מ־1,100 מטוסים ברחבי העולם.

דרך ארוכה לפני וושינגטון וריאד

גם עם אישורו של טראמפ, המכירה נותרת תהליך רב־שנתי ללא תוצאה מובטחת. סעודיה צריכה להגיש בקשה רשמית, הקונגרס חייב לאשר, והפנטגון צריך לנהל משא ומתן על תנאי העסקה לפני שניתן יהיה אפילו לתאם תורי ייצור. עם זאת, הצהרת טראמפ מחזקת את מעמדה הגובר של הממלכה בחישובים האסטרטגיים של ארה״ב, ומאותתת על נכונות וושינגטון לבחון מחדש נורמות ביטחוניות longstanding כדי להעמיק את השותפות עם ריאד. עבור משקיעים וקובעי מדיניות, הנוף הדיפלומטי והטכנולוגי המתפתח סביב ה־F-35 נותר אינדיקטור מרכזי לשינויים במאזן הכוחות האזורי.