סוף עידן: ה-SEC נסוגה – Ripple ניצחה, והקריפטו בארה”ב משנה כיוון

לאחר שנים של מאבק משפטי עיקש, רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) הודיעה רשמית על סגירת התיק נגד חברת Ripple, שהפכה לסמל ההתנגדות הרגולטורית כלפי תעשיית המטבעות הדיגיטליים בארה”ב. מדובר בסיום תקופה סוערת, שתחילתה בשנת 2020 עם הגשת כתב אישום חריף מצד ה-SEC, וסופה כעת – באירוע שמאותת על שינוי מגמה עמוק במדיניות האמריקאית כלפי תחום הקריפטו.

רקע: התיק שהניע את גל התביעות

ביום האחרון לכהונתו של יו”ר ה-SEC לשעבר, ג’יי קלייטון, הוגשה תביעה נגד Ripple בטענה לגיוס של 1.3 מיליארד דולר באמצעות מכירת מטבע ה-XRP, מבלי לרשום אותו כנייר ערך. Ripple דחתה את הטענות מכל וכל, וטענה כי XRP דומה לביטקוין ואת’ריום – נכסים דיגיטליים שאינם נתפסים על פי החוק הקיים כניירות ערך.

לאורך השנים, Ripple ניהלה קו הגנה נוקשה והשקיעה מעל ל-150 מיליון דולר בהגנה משפטית. בחודש יולי 2023, נרשם ניצחון משמעותי מבחינת החברה: שופט פדרלי קבע כי XRP “אינו בהכרח נייר ערך בפני עצמו”, ובכך ריסק את הבסיס המשפטי עליו נשענה התביעה.

מפנה תעשייתי: גל נסיגות מצד ה-SEC

פרשת Ripple הייתה חלק ממהלך רחב יותר שבו ניסתה ה-SEC, תחת הנהגתו של גארי גנסלר, לאכוף רגולציה על תעשיית הקריפטו באמצעות תביעות משפטיות. חברות רבות בתעשייה – בהן Coinbase, Kraken, Binance, Robinhood ו-OpenSea – נתקלו בהליכים דומים, אך לאחרונה מרביתם בוטלו, הוקפאו או נסגרו.

הוויתור של ה-SEC על הערעור בתיק Ripple, כמו גם על האישומים האישיים נגד מנכ”ל החברה והמייסד, מסמן לא רק את סיום הפרשה, אלא גם שינוי בגישה הרגולטורית כולה.

שינוי כיוון מהותי: מדיניות טראמפ כלפי קריפטו

עלייתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית הביאה לשינוי פרדיגמה ברור. טראמפ, שבעבר ביקר את תחום המטבעות הדיגיטליים, הכריז לאחרונה בכנס הביטקוין השנתי על כוונתו להפוך את ארה”ב ל”בירת הקריפטו של העולם” ולמובילה עולמית בתחום.

הנשיא מינה את היזם והמשקיע דיוויד סאקס ל”אחראי על תחום הקריפטו והבינה המלאכותית”, ובתחילת מרץ חתם לצדו על צו נשיאותי חדש הנוגע להסדרה של נכסים דיגיטליים. בנאום רשמי הצהיר סאקס כי “המלחמה על הקריפטו נגמרה”.

רגולציה חדשה: גישה של שיתוף פעולה

במקום המשך עימותים משפטיים, ה-SEC – תחת הנהגה חדשה בראשות הקומישנרית הסטר פירס – השיקה “כוח משימה לקריפטו” והחלה בגיבוש רגולציה תוך שיח עם השוק. אחת הסימניות לשינוי הגישה הייתה ביטול “הנחיית החשבונאות” SAB 121, שחייבה בנקים לרשום נכסי קריפטו כהתחייבויות – דרישה שנתפסה כחסם משמעותי בפני כניסה של גופים מוסדיים לתחום.

המהלך זכה לברכות מצד בכירי המגזר הפיננסי, כולל מנכ”לים של בנקים מהשורה הראשונה כדוגמת גולדמן זאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה, שהביעו עניין מחודש בהשתלבות במרחב הדיגיטלי המתהווה.

סיכום: לא סוף הדרך – אלא התחלה חדשה

פרשת Ripple מהווה אבן דרך משפטית, תעשייתית ורגולטורית. לא מדובר רק בניצחון של חברה בודדת, אלא באיתות ברור לתעשיית הקריפטו: ארצות הברית אינה עוד זירת עימות, אלא שחקן פעיל המבקש להוביל את המהפכה הדיגיטלית תוך יצירת מסגרת ברורה והוגנת.

העתיד של הקריפטו בארה”ב, כך נראה, עומד להיכתב מחדש – מתוך שותפות בין המגזר הציבורי והפרטי, ולא מתוך מאבק.