ממש בימים אלו מגיעה, מתחת לאף שלנו, נקודת השיא של תהליך שנמשך עשרות שנים. אנחנו מדברים על התהליך האיטי של המהפך של חברות התרופות הגדולות בעולם – לגרסאות גדולות של חברות ביוטכנולוגיה. 

חברות התרופות מבצעות מחקרים בכלים חדישים ומפתחות כלים מתקדמים, וכל זאת – כדי לאפשר לעצמן למכור תרופות מיוחדות, בדרך כלל כאלה שנועדו לטיפול בבעיות רפואיות נדירות, במחירים גבוהים. שינוי כזה פירושו אבדן תזרים הכנסות יציב המהווה בסיס בטוח לצד העליות והמורדות הכרוכות בפיתוח תרופות חדשות. 

כפועל יוצא, מניות הביג פארמה הן כבר לא השקעה בטוחה לטווח ארוך. הן אמנם עשויות להניב תשואה גבוהה, אך להשקעה בחברות כאלה מתלווה שיעור לא מבוטל של סיכון. 

פיתוח תרופה לתחום ספציפי היא עסק ספקולטיבי המביא עמו סיכוי לרווח, בשל המעבר לפיתוח תרופות מהזן הביו-טכנולוגי חברות הביג פארמה הפכו להשקעה מסוכנת יותר העשויה להתברר כמוצלחת, ועשויה גם שלא.

המשקיעים דחפו את חברות הביג פארמה להשתנות

ההתרחקות מהשקעה בתרופות שנותנות מענה לגורמי המוות הנפוצים ביותר (כמו סוכרת ומחלות לב) ומעבר לפיתוח טיפולים מיוחדים שמחירם גבוה, הושפע באופן ניכר מלחץ מצד המשקיעים שנכחו לדעת שכך גדל הסיכוי להשיג רווחים גבוהים. המשקיעים מבינים שלתרופות שנועדו לטפל במחלות נדירות, כמו סוגים נדירים של סרטן, יש תג מחיר גבוה. לחץ כזה הוא שהביא לכך שפייזר מכרה את חטיבת הצריכה שלה עוד בשנת 2002, חברת בריסטול מאיירס סקוויב הפסיקה לייצר פורמולה לתינוקות בשנת 2009, אלי לילי סגרה את חטיבת בריאות בעלי החיים שלה בשנת 2018 וחברת ג’ונסון אנד ג’ונסון מתכננת בימים אלה למכור את החטיבה המייצרת אקמול ופלסטרים. 

תעשיית הביוטק קבעה כללים חדשים בתמחור תרופות 

אפשר לומר שתחילת המעבר המדובר להתמקדות בייצור תרופות למצבים רפואיים ייחודיים הייתה בשנת 1992 עת מנכ”ל חברת הביוטק Genzyme, מר אמרי טריימר, נדרש להסביר בפני וועדה בסנאט האמריקני מדוע נקבע מחיר כה גבוה לתרופה במחלת גושה (מחלה גנטית נדירה). טריימר דחה את הדרישה להוריד את מחיר התרופה, שנקבע אז על כ – 400,000 דולר לשנת טיפול אחת. הוא הסביר שייצור מינון מספיק לשנה אחת לאדם בודד דורשת עשרות אלפי שליות אנושיות וכי מדובר בתהליך תובעני ויקר. טריימר אמר בשימוע כי חברת Genzyme שואפת להפוך את התרופה לזולה יותר בהמשך ואכן, שנתיים לאחר הופעתו בפני הוועדה בסנאט, החברה החלה למכור גרסה חדשה של התרופה בעלות נמוכה משמעותית. 

התמקדות בתרופות ביולוגיות 

בעבר חברות הביג פארמה התחרו ביניהן על נתחי שוק בשווקים גדולים, כך למשל כל החברות ייצרו גרסאות משלהן לתרופות מפחיתות כולסטרול (סטטינים). ייצור תרופות כאלה דורש התמחות במולקולות קטנות, כאלה עמן עובדות חברות התרופות כבר למעלה ממאה שנה. ייצור תרופות כאלה הוא זול והתמחור שלהן בהתאם. חברות הביוטכנולוגיה לעומת זאת נקטו בגישה שונה, הן פיתחו תרופות המבוססות על תאים מהונדסים גנטית. תמחור תרופות כאלה הוא שונה בתכלית, הוא מבוסס על הערכת שוויין לפי מידת השפעתן על בריאות המטופל. מחירי התרופות הממותגות זינקו והתחום הפך כה אטרקטיבי עד שחברות הביג פארמה החלו להתאים עצמן כך שיוכלו להתחרות בו. בשנת 2008 מחיר חציוני של תרופה חדשה היה 2,115 דולר לשנת טיפול, בשנת 2021 המחיר החציוני עמד על כ – 180,000 דולר לשנת טיפול. 

ישנן חברות הממשיכות לייצר גם מוצרים לצריכה רחבת היקף

יש לציין כי ישנן חברות ביג פארמה הבוחרות להמשיך ולייצר גם מוצרים לצריכה רחבת היקף אולם גם הן עושות מאמץ לפתח תרופות מיוחדות. כך למשל חברת מרק ממשיכה להפעיל את החטיבה העוסקת בבריאות בעלי חיים, ג’ונסון אנד ג’ונסון ממשיכה לייצר מכשור רפואי וחברת רוש הולדינג שומרת על חטיבת הדיאגנוסטיקה שלה. החברות העוברות לייצור תרופות חדשות באופן בלעדי כוללות את פייזר, נובו נורדיסק, בריסטול מאיירס, אסטרה זניקה, לילי אלי ועוד.