המכסים מוצגים לעיתים ככלי להגנה על תעשיות מקומיות, אך בפועל הם יוצרים רשת מורכבת של עלויות המחלחלות לכלכלה כולה — במיוחד עבור עסקים קטנים. עם החרפת מתיחויות הסחר העולמיות, עסקים קטנים ניצבים בפני לחצים פיננסיים הולכים וגוברים כתוצאה ממסים גבוהים על יבוא, תנודתיות במחירים והפרעות ביחסי הספקים, מה שמאתגר את יכולתם להתחרות בזירה המקומית והבינלאומית.

המכסים והעלויות הסמויות לעסקים קטנים

בעוד תאגידים גדולים מסוגלים לספוג או לגדר את עלויות המכסים בזכות היקף פעילותם ושרשראות אספקה מגוונות, עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) לרוב חסרים את הגמישות הזו. דו”ח משנת 2024 של הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים בארה”ב מצא כי כמעט 60% מהיצרנים הקטנים דיווחו על עלייה בעלויות הייצור עקב מכסים על חומרי גלם כמו פלדה, אלומיניום ורכיבים המיובאים מאסיה.

בניגוד לתאגידים הגדולים, עסקים קטנים אינם יכולים בקלות לשנות את מקורות הייצור או למצוא ספקים חלופיים. רבים מהם תלויים בחוזים ארוכי טווח וביבוא נישתי שכעת כפוף למס גבוה יותר. כתוצאה מכך, עלויות התפעול מטפסות — לא רק בחומרי הגלם, אלא גם בעמידה ברגולציה, בשילוח ובתיעוד מכס. הנטל הנוסף הזה מכביד על שולי הרווח המצומצמים ממילא, ומאלץ את העסקים לבחור בין העלאת מחירים, פיטורי עובדים או צמצום השקעות בצמיחה.

לחצי אינפלציה והשפעה על הצרכנים

השפעת המכסים אינה נעצרת בעסקים — היא ניכרת גם אצל הצרכנים. כאשר עסקים קטנים מנסים לגלגל את העלויות במורד שרשרת האספקה, המחירים הקמעונאיים עולים, מה שתורם ללחצי אינפלציה. עם זאת, בשווקים תחרותיים רבים, חברות קטנות נאלצות לספוג את העלויות בעצמן — דבר השוחק את רווחיותן ומגביל את יכולתן להתרחב או לגייס עובדים.

כך למשל, קמעונאים עצמאיים המייבאים מוצרים מסין או מאירופה דיווחו על עליות מחירים של 10%–25% בפריטים מרכזיים. במקביל, הביקוש הצרכני נותר רגיש למחיר, כך שעסקים קטנים מוצאים את עצמם לכודים בין הרצון לשמור על קהל הלקוחות לבין הצורך לשרוד פיננסית. דינמיקה זו מחלישה את המערכת היזמית הרחבה יותר, המשמשת מנוע מרכזי לחדשנות ולתעסוקה.

אי-ודאות מדינית שמחריפה את הלחץ הפיננסי

הבלבול סביב מדיניות הסחר מוסיף שכבה נוספת של אתגר. שינויים תכופים בשיעורי המכסים, בפטורים או בהסכמי הסחר מקשים על עסקים קטנים לתכנן קדימה. רבים מהם נמנעים מהשקעות במלאי חדש או בציוד, מחשש שמדיניות תתהפך ותהפוך את המודל העסקי שלהם לבלתי ישים בן-לילה.

אי-הוודאות הזו מחלחלת גם לשווקי ההון. בנקים ומלווים הקשיחו את תנאי האשראי ליצואנים קטנים החשופים למכסים, תוך שהם מציינים סיכון תפעולי גבוה יותר. במקביל, צעדי הסיוע הממשלתיים מוגבלים ולעיתים מורכבים מדי לגישה, כך שעסקים קטנים נותרו כמעט ללא כרית ביטחון בפני זעזועים בסחר העולמי.

המבט קדימה: מציאת איזון במדיניות הסחר

בעת שמקבלי ההחלטות שוקלים את היתרונות של פרוטקציוניזם לעומת העלויות לעסקים המקומיים, מציאת האיזון הנכון הופכת לצורך קריטי. כלכלנים מזהירים כי מדיניות מכסים ממושכת עלולה לעכב את צמיחת העסקים הקטנים ולהאט את התנופה הכלכלית — במיוחד אם שרשראות האספקה הגלובליות לא יתאימו את עצמן במהירות.

עבור משקיעים ואנליסטים, המיקוד כעת הוא בשאלה האם סבבי המשא ומתן הבאים והתאמות פיסקליות יצליחו להקל על הלחצים מבלי לפגוע בתחרותיות. העסקים הקטנים ממשיכים להיות עמוד השדרה של רוב הכלכלות, כולל ישראל, שבה ענפי תעשייה ושירותים טכנולוגיים התלויים ביבוא מתמודדים עם אתגרים דומים. הפחתת התנודתיות במדיניות והרחבת תוכניות התמיכה עשויות להיות המפתח לכך שמכסים לא יחלישו בטעות את אותם מגזרים שהם נועדו להגן עליהם.