חבל הצלה לכלכלה שברירית

במהלך יוצא דופן של דיפלומטיה פיננסית, ארצות הברית התערבה כדי לחזק את המטבע הקורס של ארגנטינה ולמנוע משבר פוטנציאלי בשווקים המתעוררים. משרד האוצר אישר קו החלפת מטבעות בהיקף של 20 מיליארד דולר עם הבנק המרכזי של ארגנטינה, במסגרתו תתבצע החלפת דולרים אמריקאיים בפזו במטרה לייצב את הנזילות ואת אמון השוק.

המהלך, שהוכרז על ידי מזכיר האוצר סקוט בסנט ברשתות החברתיות, נועד למנוע מהמשבר הפיננסי של ארגנטינה להתפשט לשווקים הגלובליים, במיוחד כאשר המדינה מתקרבת למחזור בחירות קריטי. אנליסטים מציינים כי החלטת וושינגטון משקפת לא רק שיקולים כלכליים אלא גם מאמץ אסטרטגי לשמור על יציבות אזורית ולהגן על האינטרסים של ארה”ב באמריקה הלטינית.

“זהו רגע מכריע ליציבות הפיננסית של ארגנטינה,” אמר דייגו סלדון, ראש אסטרטגיית המניות לאמריקה הלטינית ב-JPMorgan Chase. “הסיוע האמריקאי פועל כמתג ביטחון, שעוצר את המעגל השלילי שאיים להעמיק את הלחץ הכלכלי בארגנטינה.”

זרמים צולבים כלכליים ופוליטיים

תוכנית החילוץ מזכירה את ההתערבות של וושינגטון בשנת 1995 להצלת מקסיקו, ומדגישה כיצד שיקולים פוליטיים ושוקיים משתלבים כאשר מדובר בכלכלות הלטיניות התנודתיות. ההיסטוריה הארוכה של ארגנטינה עם חדלות פירעון, משברי מטבע ואינפלציה גבוהה, הופכת אותה למוטב מסוכן במיוחד לתמיכה מסוג זה.

למרות שארגנטינה אינה מהווה איום מערכתי לשווקים הגלובליים, חוסר היציבות הכלכלית שלה עלול לגרום לבריחת הון, להגביר את התנודתיות בחוב הריבוני ולהשפיע על שווקי הסחורות, במיוחד ביצוא דגנים ואנרגיה. החלטת ארה”ב מאותתת על נכונותה לשאת בסיכון פוליטי קצר טווח כדי למנוע סיכון הדבקה ארוך טווח.

במקביל, ההתערבות נושאת משמעות גיאופוליטית ברורה. עם ממשלו של הנשיא חאבייר מיליי המיישר קו עם וושינגטון, שמירה על יציבותה של ארגנטינה היא אינטרס אסטרטגי עבור ארה”ב — במיוחד לקראת הבחירות ב-26 באוקטובר. קריסת הפזו עלולה לערער את אמינותו של מיליי ולחזק את האופוזיציה הפופוליסטית, מה שיכול לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי בדרום אמריקה.

תגובות השוק משקפות ביטחון מהוסס

תגובות השווקים הראשוניות היו מעורבות. הפזו הארגנטינאי התחזק בחדות לאחר ההודעה, אך קרן הסל Global X MSCI Argentina ETF, העוקבת אחר החברות התעשייתיות המובילות במדינה, ירדה ביום שישי. הפער הזה מדגיש ספקנות מתמשכת בקרב המשקיעים לגבי יכולתה של המדינה לשמור על תנופת הרפורמות לאחר הבחירות.

“לא ברור מדוע ארה”ב תספק חילוץ דה-פקטו למטבע הארגנטינאי כאשר אין מערכת יחסים כלכלית משמעותית בין שתי הכלכלות,” אמר ג’וזף ברוסואלה, הכלכלן הראשי של RSM. “כאן טמון אחד הסיכונים הגדולים יותר — שארגנטינה עלולה בכל זאת לפחת את המטבע שלה לאחר הבחירות.”

מזכיר האוצר בסנט הגן על ההחלטה, ותיאר את מצבה של ארגנטינה כ”רגע של חוסר נזילות חריף“, והצביע על מחויבותה של הממשלה לרפורמה פיסקלית ולצמיחה מונעת יצוא. עם זאת, נותר החשש שוושינגטון עלולה “להשליך כסף טוב אחרי כסף רע”, לנוכח ההיסטוריה הידועה של ארגנטינה עם חדלות פירעון.

הימור אסטרטגי עם השלכות עולמיות

עבור ארצות הברית, תוכנית החילוץ מהווה לא פחות ממדיניות ניהול סיכונים מאשר צעד הצלה. יציבותה של ארגנטינה עשויה לקבוע אם אמון המשקיעים בשווקים המתעוררים יישמר או יתערער עוד יותר על רקע אי-הוודאות הגלובלית. המהלך גם מחזק את התפיסה שארה”ב מוכנה להשתמש בכוחה הפיננסי ככלי גיאופוליטי — במיוחד בתקופה שבה ההשפעה הסינית באמריקה הלטינית הולכת וגוברת.

“מיליי הצליח להפחית בחדות את האינפלציה, אך מתקשה לייצב את הפזו,” ציינה לורדס קסנובה מהמכון לשווקים מתעוררים באוניברסיטת קורנל. “בהינתן שמסחר המטבעות הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם, אף רזרבה אינה יכולה לבדה לקזז את הלחץ הזה.”

בהסתכלות קדימה, הצלחת ההתערבות הזו תלוּיה ביכולתה של ארגנטינה לשמור על משמעת תקציבית ולשקם את אמון השווקים. אם רפורמותיו של מיליי ייכשלו או שהפזו ייחלש שוב, ארה”ב עלולה להתמודד עם ביקורת על תמיכתה במשטר שברירי. לעת עתה, עם זאת, נראה שוושינגטון מוכנה לשאת את הסיכון כדי למנוע הדבקה פיננסית נוספת — ולשמור על בת ברית אזורית מרכזית בחיים הכלכליים.